שבת אחר הצהריים וקול הציפורים
בָּרַדְיוֹ הַצָּהֹב מִישֶׁהוּ מְדַבֵּר
דִּבְרֵי טַעַם עַל הַכְּאֵב וְהַבְּדִידוּת
דְּמוּת מֻכֶּרֶת מֵעִיר אַחֶרֶת
מְהַלֶּכֶת בָּרְחוֹב הַמְּרֻחָק
שַׁבָּת אַחַר הַצָּהֳרַיִם וְקוֹל הַצִּפּוֹרִים
מַתַּן תּוֹרָה בַּסֵּתֶר
בַּסֵּתֶר מִדַּי
אֵין עוֹף אֵין קוֹל תֹּף
* מתוך: טנגו עם זקף קטן
ולתומי חשבתי שציפורים מתות בסתר, אבל לטענתך גם מתן תורה. דווקא לאירוע ההוא היה יחסי ציבור לא רעים בכלל…
ארז ארז, מה אומר ומה אדבר. חוש ההומור שלך משובח אבל השיר מתבוסס במחוזות אחרים של רגש. . . .
"במה אמתיק ימים אם לא בשירים"?
איתךף יהונדב; ואם הצלחתי להעלות בת-צחוק, גם זה משהו.