הו למה אלהים בראת
הוֹ לָמָּה אֱלֹהִים בָּרָאתָ וְלֹא נָתַתָּ כּוֹחַ לָעוּף
אֶלָּא כְּמוֹ יוֹנָה שֶׁנִּקְּרוּ בָּהּ וּפָעֲרוּ כְּרֵסָהּ
שׁוֹכֶבֶת אַרְצָה אַרְצָה הַכָּנָף מְפֻזָּרָה
קֶשֶׁת לְבָנָה שֶׁהִיא לֹא בְּרִית וְלֹא בַּטִּיח
הוֹ לָמָּה אֱלֹהִים סִילוֹן חַיֵּי שָׁחֹר מִשְּׁחוֹר
יָמַי – לֵיל גְּשָׁמִים עָכוֹר
מתוך: אלישבע כובשת את שער ברנדנבורג (1996)
יהונדב פרלמן משורר ואיש תיאטרון
אהבתי מאוד, דוכאתי מאוד, הזדהיתי הכי עם מעוף היונה שלא מומש אלא בחלום היוצר השבור. נדמה לי יהונדב שיש טעות ניקוד – בטיח, ח' לא צריך להיות לא בפתח? האם אין הכוונה למילת הסלנג בטיח ח' בשווא?
ענת. הרבה תודה על הביקור והתגובה ויותר מכך – על תיקון הטעות.
התפללתי שחרית
את הקדיש אמרו מתון ומדוייק.
והשיר הזה
"הוֹ לָמָּה"
הצטרף לתפילה
התאים כמו כפפה ליד,
יהונדב,
גם אצבעות חיי
יצאו מחורי הכפפה
ודיממו כמו יונה
ועצוב לי
ויונתך קמה בי לתחיה.
יוסף. "מתון ומדויק" נדמה לי שהקדיש, מאופיו המרוחק מבקש שיאמרו אותו כך – מתון ומדויק.
תודה על המילים החמות.
שיר נוגע ללב ומעורר הזדהות עם היונה – הכותב.
הרבה תודה רות.
הו יונה מבטיחה
ולא מקיימת
אין לך לאן לעוף
כי לא כלו המים
אינני יודע מהיכן באה התגובה הזו אך אם יש בה את מה שניתן לקרוא בה, קרי: כאב ועוול שגרמתי למגיב / ה אבקש את סליחתו /סליחתה.