יהונדב פרלמן משורר ואיש תיאטרון
*
לְהַקְפִּיץ אֶת הַשָּׁמַיִם לִדְקֹר אוֹתָם
בִּמְאוֹת מְקוֹמוֹת לְנַקֵּב לְהַרְחִיב לִגְדֹּל
לְהַכְנִיס לְתוֹכָם לַהַבְיוֹר לִשְׂרֹף אֶת הַלְּמַעְלָה עַד שֶׁיִּבְעַר
עַד שֶׁיֵּצֵא מִשָּׁם הַחוּצָה יִצְנַח יִפֹּל יִתְגַּלְגֵּל בַּחוֹל
לָגֶשֶׁת אֵלָיו
לְהָנִיחַ עַל כְּתֵפוֹ
כַּף יָד מְנַחֶמֶת
שיר יפהפה.
(וחוץ מזה הזכיר לי, חחחח, את האיום של הוגו צ'אבז, שאמר שאם לא יירד גשם, הוא ייתן הוראה לירות בשמיים!)
יופי של שיר.
שירגיש גם הוא פעם אחת מה זה
תודה גיורא.
זה מה שהוא אמר ? מסתמן, אם כן, שצ'אבס מסתמן, אם כן, כדמות עם היבריס ששווה לעקוב אחריה.
לא יודעת אם זאת רק אני. אבל השיר קשה באופן שהוא לא יפה לי כלל.
אולי אחרי הקריאה בשיר של רות נכנסתי למוד הזה, אז סליחה.
למרות הנחמה בסוף.
לדעתי ,אין שום נחמה בסוף אלא אירוניה.
איריס היקרה. אני לא כותב כדי לעשות למישהו נעים. סלחי לי.
אין לי ספק שכך. אם דברי פגעו, שוב אבקש סליחה.
אחלה שיר, אם לוקחים בחשבון את העובדה שיש כאן אדם השׂורה בשי"ן שמאלית עם אלוהים ומלאך, עם העל-טבעי. הזכיר לי את סיפורו הקסום של דן צלקה "השוליה", בעיקר כף היד המנחמת. רני.
אה, כן, ויש כאן גם טרוניה ודובר הבא חשבון. בקיצור – שיר מצוין. רני
יהונדב. תחילת השיר נראה לי שאתה הולך אתו על ארוחה סינית:)
שיר בהחלט נוקב, האנשה יפהפייה והיפוך תפקידים. אני רואה בזה אמונה גדולה – והפיכת הנשגב במרומים לבן שיח הזקוק גם הוא לנחמה אחרי שיבין וירגיש את המהות האנושית
להקפיץ את השמים דימוי טוב להתרסה כלפי היושב שם