משורר ואיש תיאטרון.
יליד קבוצת יבנה 1960
תנועת הקיבוץ הדתי
בוגר לימודי משחק
בבית צבי תואר ראשון
בתיאטרון עיוני באוניברסיטה
וגם תואר שני מורה לתיאטרון
לפרנסתי.
ספרי:* אלישבע כובשת את שער ברנדנבורג, עמדה, 1996. שירים. * טנגו עם זקף קטן, סצנה/עמדה, עורכת: תרזה בירון, 1999, שירים.* ריקוד השמיניות, ספריית הפועלים, מאיירת: הלה חבקין, עורכת: מירה מאיר, 2004 ספר לילדים.* על פי הדיבור, כרמל, עורך: רן יגיל, שירים 2007.
תמימות
תמימות
עוד לא נולד הבן זונה שיעצור את הזמן
אמרנו בצבא והתכוונו
ליום השחרור
והונדב, קראתי את התגובות, ואני מצטרפת לדעתה של ענת, ותוהה אם זה בגלל שאנחנו נשים. מוטב, שאדבר רק בשם עצמי, אם זה בגלל שאני אישה.
חוץ מזה, בניגוד לענת, אני הייתי מציבה את השורות האלה כשורות הסיום, כי אין ספק שהן מנצחות. אבל חסרה לי פתיחה.
הזמן הסובייקטיבי כולא אותנו בתוכו
ואינו מתקדם באותו הקצב כמו שעון המחוגים
המסמן זמן אובייקטיבי.
והרצון לשחרור הוא אשליה,
כי אין שחרור ממשי
מכבלי החיים ,גם מחוץ לצבא.
יהונדב, טירפלט חזק. הכותרת שלו הופכת את השיר ואת הלב. מה זה באמת שלוש שנים של שירות צבאי, בתנאי שיוצאים משם חיים ועם כל האיברים (אני לא ציני) ומי כמוך יודע זאת; למול עשרות השנים, שיש בהן לא מעט מן התִפלות, שיבואו לאחר מכן. נו די התפלספתי כאביר-דמות-יגון. אחלה שיר, רני.
יהונדב פרלמן משורר ואיש תיאטרון
לדעתי, השיר הזה צריך להמשיך את עצמו, הוא מעניין אבל נגמר לפני שמספיקים להיכנס.
אולי. ואולי לא. תודה על הביקור בכל מקרה.
והונדב, קראתי את התגובות, ואני מצטרפת לדעתה של ענת, ותוהה אם זה בגלל שאנחנו נשים. מוטב, שאדבר רק בשם עצמי, אם זה בגלל שאני אישה.
חוץ מזה, בניגוד לענת, אני הייתי מציבה את השורות האלה כשורות הסיום, כי אין ספק שהן מנצחות. אבל חסרה לי פתיחה.
יהונדב, האם אתה רומז לאותו כדור או פגז שרשום עליו שם הנמען ?
ומעבר לכך – ישנם שלבים בחיים בהם רוצים שהזמן יחלוף ושלבים בהם מתחננים בפניו שיעצור. והבן זונה ? מתקתק אותה אדיש…
אהוד. אני מניח שבכל מקום שהאדם כלוא בו – הזמן חולף באיטיות.
תודה על הביקור.
הזמן הסובייקטיבי כולא אותנו בתוכו
ואינו מתקדם באותו הקצב כמו שעון המחוגים
המסמן זמן אובייקטיבי.
והרצון לשחרור הוא אשליה,
כי אין שחרור ממשי
מכבלי החיים ,גם מחוץ לצבא.
יהונדב, טירפלט חזק. הכותרת שלו הופכת את השיר ואת הלב. מה זה באמת שלוש שנים של שירות צבאי, בתנאי שיוצאים משם חיים ועם כל האיברים (אני לא ציני) ומי כמוך יודע זאת; למול עשרות השנים, שיש בהן לא מעט מן התִפלות, שיבואו לאחר מכן. נו די התפלספתי כאביר-דמות-יגון. אחלה שיר, רני.
נפלא
וכולנו בני זונה
וכולנו מנסים