חזרה מטיול של שחרית עם הכלבה.
בשטח אדמה שנותר פנוי הודות למאבקי הטאבו בין הכנסיה היוונית אורתודוקסית לעירייה.
בוקר שאחרי הגשם.
חזרה מפלא הפלאים, ממרבד הנבטים הרכים – רכים שמכסה את פני השטח, משלושה זוגות חודים של כרכומים, ורודים עדיין, שהבקיעו את הקרום הדק, מעשרות זוגות של שבלולים דבוקים זה לבטנו של זה, זוקרים את משושיהם לרקיע.
יום חדש בעולמו של הקדוש ברוך הוא, כפי שאבי ז"ל נהג לומר, יום חדש ונפלא מאוד.
לא ידעתי שחופן אדמה רטובה יכול להפוך אותי לאדם מאושר.
כל כך נכון ומדויק – וצורב עד כמה התרחקנו מאותו רגב וחופן רטוב בעידן הדיגיטלי
אין כמו ריח האדמה לאחר הגשם!
האויר רווי הגשם
ממלא לי את הריאות והנחיריים
בבשורה ירוקה ובתקוה להתגשם
בימים חדשים וטובים יותר..