משורר ואיש תיאטרון.
יליד קבוצת יבנה 1960
תנועת הקיבוץ הדתי
בוגר לימודי משחק
בבית צבי תואר ראשון
בתיאטרון עיוני באוניברסיטה
וגם תואר שני מורה לתיאטרון
לפרנסתי.
ספרי:* אלישבע כובשת את שער ברנדנבורג, עמדה, 1996. שירים. * טנגו עם זקף קטן, סצנה/עמדה, עורכת: תרזה בירון, 1999, שירים.* ריקוד השמיניות, ספריית הפועלים, מאיירת: הלה חבקין, עורכת: מירה מאיר, 2004 ספר לילדים.* על פי הדיבור, כרמל, עורך: רן יגיל, שירים 2007.
בעקבות השיר "רוח ווארנסי שבהודו" שהעלה גיורא פישר בעקבות הפוסטים של רות בלומרט, אמיר אור אומי ושירה ארד, אני מביא שיר שנכתב על גדות הגנגס בווארנסי לפני שנים רבות.
בים בם בום
פותחים את האלבום
מדפדפים בזיכרונות
ומגלים את התמונות הטמונות
בין הרגעים והימים
לחופי נהרות ואגמים
חופים הם לפעמים געגועים גדולים
לנחלים וחלילים
בצלילי אוושת הגלים.
גיורא, שמו של אותו משחק ילדים מפורסם כבר פרח מזכרוני. ייתכן שאנחנו קראנו לו "תפסוני". הבים בם בום לקוח הימנו. עומדים שתי שורות של ילדים במרחק של לפחות 20 מטרים האחת מהשניה. נציג של הקבוצה האחת נשלח לקבוצה השניה שמושיטה את כפות ידיה קדימה. שלוש הקשות נקובות לו ואליהן הוא מוסיף:"בים בם בום". לאחר מכן מתחילים לרוץ. אבל אפילו שנעמי שמר איננה המקור עבורי – הפרשנות שלך כיוונה לתחושה עליה מדבר השיר.
יהונדב, זה שיר מקסים. אדם מצוי בחדר, כנראה שוכב ושומע צעדים. נדמה לו שהם מתרחקים והולכים כמו מוזיקה הבוקעת מתוך רכב חולף, אבל לא. הם בעצם אינם נעלמים כי ההוא שם בחוץ כנראה, אולי, ייתכן, דורך במקום. את הבּים בּם בּום הזה, אפשר לקחת – אומנם השיר כשיר טוב לא אומר זאת במפורש – כמטאפורה לכל מסלול החיים שלנו. תן לנו עוד משיריך ושבוע טוב. רני.
בעקבות השיר "רוח ווארנסי שבהודו" שהעלה גיורא פישר בעקבות הפוסטים של רות בלומרט, אמיר אור אומי ושירה ארד, אני מביא שיר שנכתב על גדות הגנגס בווארנסי לפני שנים רבות.
בים בם בום
פותחים את האלבום
מדפדפים בזיכרונות
ומגלים את התמונות הטמונות
בין הרגעים והימים
לחופי נהרות ואגמים
חופים הם לפעמים געגועים גדולים
לנחלים וחלילים
בצלילי אוושת הגלים.
שבת שלום יהונדב
האם "הבים בם בום" רומז לשיר "שני חברים יצאו לדרך בים בם בום"?
אם כך, שני החברים בשיר הם :אני ועצמי.
תודה
גיורא
גיורא, שמו של אותו משחק ילדים מפורסם כבר פרח מזכרוני. ייתכן שאנחנו קראנו לו "תפסוני". הבים בם בום לקוח הימנו. עומדים שתי שורות של ילדים במרחק של לפחות 20 מטרים האחת מהשניה. נציג של הקבוצה האחת נשלח לקבוצה השניה שמושיטה את כפות ידיה קדימה. שלוש הקשות נקובות לו ואליהן הוא מוסיף:"בים בם בום". לאחר מכן מתחילים לרוץ. אבל אפילו שנעמי שמר איננה המקור עבורי – הפרשנות שלך כיוונה לתחושה עליה מדבר השיר.
יהונדב, זה שיר מקסים. אדם מצוי בחדר, כנראה שוכב ושומע צעדים. נדמה לו שהם מתרחקים והולכים כמו מוזיקה הבוקעת מתוך רכב חולף, אבל לא. הם בעצם אינם נעלמים כי ההוא שם בחוץ כנראה, אולי, ייתכן, דורך במקום. את הבּים בּם בּום הזה, אפשר לקחת – אומנם השיר כשיר טוב לא אומר זאת במפורש – כמטאפורה לכל מסלול החיים שלנו. תן לנו עוד משיריך ושבוע טוב. רני.
רני
ההוא שם בחוץ שהוא ההוא שם בפנים, בתוך קופסת המוח. . . .
ואת ריח הגופות הנשרפות בווראנסי לא הצלחתי להכניס לשיר הזה.
אבל משהו מהאימה – אני מקווה.
כאילו שיר ילדים, יהונדב. אבל לא באמת.
מאד יפה. ומוכרת התחושה שעוברת בו.
שחר-מריו יקר
מזמן לא זכיתי לביקור שלך. שמח שנכנסת. איכשהו אני יודע שאתה מבין היטיב על השיר מדבר.