ארבעת פרשי האפוקליפסה

המקרה המוזר מאמש, שבו סוסה דהרה מעל מכונית באחד מכבישי הארץ, הזכיר לי אירוע הזוי שחזר על עצמו כמה פעמים בשכונה שלי, לפני כמה שנים. אני גרה בשכונה שקטה ומנומנמת למדי, אבל עדיין, שכונה עירונית שבה רבות המכוניות על פני הכלבים ואפילו החתולים.

ופתאום לראות ארבעה סוסים באמצע הרחוב בחצות, תודו שזה הזוי. בפעם הראשונה שזה קרה היה יום שישי בלילה. שמעתי דיבורים של אנשים, אז הצצתי בחלון. ומה אני רואה? ארבעה סוסים מסתובבים מפה לשם בגינה הציבורית הקטנה שמול ביתי, מלחכים את הדשא בסבבה, כאילו הוא של האימא שלהם ולא של עיריית תל אביב. המראה היה כה משונה, וגם קצת בראשיתי, אפילו מעט מפחיד – ארבעה סוסים מגודלים מתרוצצים במדשאה עירונית חשוכה – שמיד מצאתי להם שם: ארבעת פרשי האפוקליפסה.

לפעמים אחד מהם ירד לכביש, ואז זה כבר ממש נעשה מסוכן, שכן מדי פעם עברו שם רכבים של בלייני יום שישי שחזרו הביתה או יצאו לבילוי. בסופו של דבר אחד מהם קרא למשטרה, ואלו באו עם קרונות מיוחדים ואספו לתוכם את הסוסים.

אבל כעבור שבוע שבועיים שוב חזר על עצמו האירוע ההזוי, ושוב זה קרה ביום שישי אחרי חצות. הפעם ארבעת פרשי האפוקליפסה שלי הביאו תגבורת. החבורה שלהם מנתה הפעם שבעה סוסים, ביניהם שני סייחים. הם שוטטו להם לאיטם בכביש, עלו לגינה הציבורית, אכלו דשא להנאתם, ואחד מהם אפילו חדר לאחת מחצרות הווילות שממול. אולי הריח שם עשב טעים במיוחד. 

ושוב הזמינו הנהגים שנתקלו במראה המוזר את המשטרה, ושוב באה המשטרה עם הקרונות לבעלי חיים, ושוב הייתה מהומה בשכונה המנומנמת שלי באמצע הלילה.

האירוע חזר על עצמו ארבע פעמים, ובכל פעם שאלתי את עצמי מי הם, מאיפה באו, ובעיקר, כיצד יודעת המשטרה מי בעליהם ולאן להחזיר אותם. אני מניחה שהם הגיעו מהשדה הגדול שנמצא מצפון לשכונה שלי, שמגיע עד פי גלילות, ואחר כך עד הרצליה. ואולי היו שייכים לבעל חווה או לבעלי שדות התותים ברמת השרון הרחוקה יותר, מי יודע. ובייחוד תהיתי למי הם שייכים, מיהו בעל החווה הרשלן והמזניח הזה, שבוודאי נתן לעובדיו חופש ביום שישי בערב, והסוסים הרעבים, שלא השאירו להם אוכל, נאלצו לכתת רגליים ולצעוד עד השכונה שלי כדי למצוא קצת דשא לאכול.

ושוב עלתה בי אותה השאלה כשראיתי בחדשות את הסוסות שקפצו מעל מכונית: הסוסה הגדולה ושניים מסייחה. מי מזניח ככה בעלי חיים כה יקרים וטובים ואהובים, וגורם להם לצאת למסע כדי לחפש אוכל, ולסכן את עצמם בדרך, ולהפר את הסדר הציבורי, ולגרום לכל המהומות האלה.

אני יודעת שיש הרבה מאוד בעלי חיים ובעלי כנף בארץ שסובלים רבות מידי בני האדם: חמורים שמזניחים אותם נוראות, פרות ועופות שמגודלים בתנאים תת אנושיים, ואני כבר לא מדברת על מצבם של חתולי הרחוב. אבל תמיד חשבתי שלאנשים יש קצת יותר ריספקט לחיות היפות והאציליות האלה, הסוסים, מה גם שהם יקרים למדי. והנה, גם בהם מתעללים, גם אותם מזניחים ומרעיבים. ואולי אני לא צריכה להתפלא על זה בכלל. בעולם שבו הזנחה והתעללות בילדים היא לחם חוק, מי אני שאתלונן על התעללות והזנחת בעלי חיים.