זכיתי בפרס אס"י על הרומן שלי "האלילות"

אומרים שאף פעם אסור להתייאש. כנראה שזה נכון. זה דבר שאני לוקחת אותו איתי זה שנים בכל הקשור לפרסום ספריי.

אומנם ראשית דרכי בספרות העברית בשנת 1983 הייתה קלה וקולחת, אבל אז, בערך בסוף שנות התשעים זה החל להסתבך, כי כיום רוצים טקסטים יותר פופולריים ומיין סטרימים, ופחות טקסטיים ניסיוניים.

ומה שקרה לי עם הרומן "האלילות", שהתחלתי לכתוב בשנת 1988 וסיימתי לכתוב ב-1997, אופייני למצב כיום בספרות. הוא לא התקבל בהוצאות הגדולות והמשמעותיות, אז גנזתי אותו.

והנה, אני שמחה לבשר שאסור אף פעם להתייאש. שלחתי אותו לתחרות אס"י של איגוד הסופרים, והוא זכה בפרס ויראה אור השנה במסגרת איגוד הסופרים.

הנה כמה מנימוקי השופטים:

נבחרו חמשת הזוכים בפרס אס"י
הפרס הספרותי החדש של איגוד סופרי ישראל

הסופרת יעל ישראל, המשוררים גד קינר וברכה רוזנפלד, הסופר הדרוזי פואז חוסיין והמספר אבנר הנמן
הוכרזו כזוכי פרס אס"י (איגוד סופרי ישראל) לשנת תשס"ט. הפרס המוענק לחברי האיגוד בלבד, ניתן
השנה בפעם הראשונה. הנמן הוא היחיד בין הזוכים שאינו נמנה עם חברי איגוד הסופרים, והוא התמודד
על הפרס במסלול "תגלית השנה".   הפרס מעניק לזוכה בו הוצאה לאור של ספרו בהוצאת "ספרא", בית
ההוצאה לאור של איגוד סופרי ישראל. 
חבר השופטים כלל את פרופ' זיוה שמיר, פרופ' אביבה דורון וד"ר חיים נגיד.

להלן נימוקי השופטים: 

יעל ישראל
הרומן "האלילות" הוא ספר מלא תשוקות  וכתוב בלהט, מערב דימויים מפתיעים בשפת סיפור ישירה,
דיבורית, ומגולל הוויה אנושית סגורה בתוך עצמה ורבת חיוניות. ההתבוננות של יעל ישראל אל פנים
הנפש של דמויותיה נעשית בעיקר תוך תיאור שיגם ושיחם ופעולתם. כתיבתה המקורית, הבורחת מן
הבנאליות, היא מלאת סקרנות, רבת תובנות וחפה מכל זיוף. בזכות הישגים אלה היא ראויה לפרס אס"י.

אז אל תתייאשו אף פעם.

מכאן תגיעו לעמוד הבית של האיגוד, ותוכלו לראות את הנימוקים לגבי שאר הזוכים.