יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".
הזדמנות לעשות ניקיון פסח בכל מיני כללים והצעות לבלוגרים:
1. הכי חשוב לכתוב פוסט בקובץ, ורק אז להדביק אותו לחלון בעמוד הניהול. כך תמיד יהיה לכם גיבוי. לפני כמה חודשים נמחקו לי שני פוסטים, אז כך יכולתי להעלותם שנית. זה קורה לפעמים. קרה גם לאחרים. כנראה באג. כך יש תמיד גיבוי כדי להעלות שוב. וכבר פנו אלי בעבר אנשים שלא גיבו, והטקסט נעלם להם לעולמי עולמים.
2. רצוי ומומלץ לא להעלות יותר מפוסט אחד ביום. זה כתוב בעמודי הניהול, אבל לא כולם שמים לזה לב.
וחוץ מזה, חג שמח ומעולה שיהיה. פסח כשר למי ששומר, פסח הזוי למי ששותה, ופסח סטלן למי שעושה בטן גב.
חג שמח יעל – ומצטרף לקריאתך לעשות גיבויים באובססיביות. בשנה האחרונה, פעם אחת גנבו לי את המחשב ופעם שניה פגע ברק במחליפו ואם לא היו לי גיבויים נראה לי שהייתי מרגיש לא רק שאבדו המילים שנתנו ונותנות טעם לחיי אלא גם שהייתי רוצה למות.
אני מגבה אובססיבית עוד מאז תוכנת איינשטין הישנה, מאז אמצע שנות השמונים. פעם לא גיביתי, והלכה לי כתבה שלמה שהייתי צריכה לשלוח בדד ליין לעיתון. אחרי שהשקעתי בה עוד כמה שעות כדי לכתוב אותה שוב, הבנתי את הרמז של עולם המיחשוב. אני לא נותנת בו אמון, נקודה.
למה לא לכתוב פשוט "תגבו"? למה להצמיד לכל פועל את המילה "לעשות" וככה לסגור עניין?
כי זה יותר מצחיק ככה, לפחות בעיני. מזכיר לי את "תעשו מילים" שהיה אומר ג'ורג עובדיה לשחקנים שלו על הסט. לא היה תסריט, לא היה בטיח, והשחקנים היו צריכים "לעשות מילים". לא גדול?
אז פסח שמח. ו"תעשו מילים"!!!!! הרבה מילים.
"תבורכי מנשים, יעל"
הי יעל, אני לא מאלה שמצליחים לחבר בין פסח לשמח, פסח לכשר או פסח לנקיונות. אבל מאחלת בכיף לכל מי שנהנה שיהנה כפליים ולכל מי שלא אז שכן.
אז חג שמח שיהיה וכשר ונקיונות וגיבויים.
חג שמח יעל!
מי שמפרסם יותר מפוסט אחד – בחזקת אוכל יותר מעוגה אחד ביום. או שותה יותר מבקבוק יין ביום. קחו חרות להכנס לבלוג, אך אל תשתכרו ממנו עד איבוד החושים. או כאבי בטן.
ותזכרו – פסח ובלוג בננות, זה שילוב קטלני ומנצח!
חגשמח יעלה, והרבה אביב בלב 🙂
חג שמח יעלה!!!!!!!!!!!!!!!!!!
חג שמח, יא יעל! תעשי הרבה חג שמח! תעשי הרבה מילים! תעשי הרבה סקס (אם בא לך)! תעשי הרבה צחוקים! ותעשי הרבה ספרות! וגם תעשי זין על הספרות! איך שבא לך תעשי! ושימותו הנקדנים… בעצם, שיעשו הרבה הגהות – מתאים להם. עושה לך הרבה נשקוקיות וחיבוקיות וליטופיות, חברה טובה שלי. יוסי.
חג שמח , יעל, ולקחתי ללב את ענין הגיבויים, גם לי קרו מספיק אסונות
גם עדולה רוצה לאחל לך חג שמח:
בּוֹאוּ נְסַדֵּר הַחֶדֶר,
מָחֳרָתַיִם לֵיל-הַסֵּדֶר!
בּוֹאוּ וְנָכִין גָּבִיעַ
אֵלִיָּהוּ כְּבָר… מַגִּיעַ!
יעלתי, חג שמח, שמח!
קודם לגבות את הנפש, כל השאר – שטויות.
🙂