לפני שנתיים פנה אלי ירון אביטוב וביקש סיפור לאנתולוגיית האמונה והכפירה, שהוא ורני יגיל בישלו על האש להוצאת "כרמל".
לא ידעתי על מה אכתוב, אבל כמובן שאמונה ואלוהים ודת הובילו אותי ישר לאבי, איך לא.
אז בשבוע שעבר האנתולוגיה ראתה אור, "אחד אלוהינו" שמה, ומשתתפים בה 66 סופרים ומשוררים עבריים מכל הזמנים.
את הסיפור שלי, "הנזר של ישוע", אתם מוזמנים לקרוא כאן, באתר האם שלנו, "בננות".
http://www.bananot.co.il/articles/1346
והנה מה שכתבו עליו בסטימצקי
http://www.steimatzky.co.il/Steimatzky/Pages/Content.aspx?ContentID=ContentApril2008_257
סיפור זה הופיע גם בתרגום לספרדית באנתולוגיה שערך ירון, "אל פואבלו דל ליברו", שראתה אור בדרום אמריקה.
ברכות, יעל.
יעל, סיפור מקסים. שיהיה לך חג שמח.
יעל,
חחח… יפה שהוא פוגש את אלוהים בדמות של פרסי. הגיע הזמן שמישהו יפריך את המיתוס של "הפרסי הקמסן".
ותשלחי לי גם פרסי כזה, בבקשה.
אדון סִיוֹן.
שחר מריו, כבר שולחת לך אחד מהמשפחה. לא יכולה לערוב לך שגם הוא יהיה כזה נדיב…
מזלט מזלט יעל!
סיפור יפה וכתוב נהדר.
מזל טוב רב,יעל
יופי של סיפור ובהצלחה הלאה!
מזל טוב טוב וחג שמח שמח! נשיקות מאניטה אקברג ומרצ"לינו… והמון אהבה ליעל מיוסי.
מזל טוב טוב וחג שמח שמח! נשיקות מאניטה אקברג ומרצ"לינו… והמון אהבה ליעל מיוסי.
איחולי!
אתקרא מחר.. פסח וזה..
הגבתי באתר.
הסיפור נפלא בעיני.
תודה ענקית לכל המגיבים המקסימים!!!!חג שמיייחחחח.
בהצלחה, יעל. אם מלאכים היו נוקשים על חלונותינו עם חבילות של דולרים, לא היו נותרים שום אתאיסטים 🙂
אבל הכול קרה, אמיר. בי נשבעתי. ממש ככה. לא שיניתי דבר ממה שקרה במציאות.
וכעבור עשור, אחרי עליית חומייני, אותו פרסי חזר לחנותו של אבי וביקש את הכסף ששם אצלו למשמרת, ואבי החזירו לו בריבת דריבית, למרות שהאיש לא ביקש ריבית, אבל אבי היה איש צדיק.
מה אגיד, אמיר, למרות הכול, יש טוב בעולם, ויש צדיקים, וכנראה שיש גם נסים.
ושכחתי לומר תודה, אמיר. אתה איש יקר.
חחחח רוח החג שורה עלי.
ובכלל, אצלנו במשפחה קרו וקורים המון נסים. עוד אכתוב על זה.
תודה יעל, ואחכה לקרוא על נסים ונפלאות 🙂
סיפור יפהפה. מזל טוב.