המתנות שהחלומות נותנים לנו

יש לנו מתנה אחת, שחלקנו לא יודעים על קיומה, ואחרים לא נותנים דעתם עליה: חלומות. לא מעט אנשים אמרו לי שהם לא חולמים חלומות, מה שלא ייתכן באופן מדעי, כי כולם חולמים, הם כנראה פשוט לא זוכרים, כמה חבל, אובדן של אנרגיית מוח חשובה כל כך. אחרים שוכחים מהר או מזלזלים.

אבל בתור מי שזוכרת המון חלומות מדי לילה, תמיד נתתי דעתי לחומרי החלום, שלא פעם הדריכו אותי באשר לדברים מסוימים בחיי. בכלל, אנחנו משפחה של חולמי חלומות, לעיתים חלומות נבואה. אימי למשל חולמת כל מיני חלומות משפחתיים עם שרידי נבואות, אחותי חלמה פעם בצבא שקורה משהו לאבינו, ובאמת בדיוק באותו יום הוא אושפז בבית חולים, ואני חלמתי פעם שבן זוגי ז"ל עומד בפני תאונת דרכים, מה שקרה באמת כעבור שבוע.

ולא רק חלומות נבואה. כל שש שנות הטיפול הפסיכולוגי שלי התבססו על ניתוח חלומות, ומזל שהגעתי לפסיכולוגית שהתמחתה בשיטת יונג. לצערה של אותה פסיכולוגית לא כל מטופליה היו שפעי חלומות כמוני, ורובם לא זכרו חלומות כלל. כך שאני היית ממש מכרה זהב עבורה. כל שבוע היינו מנתחות שניים שלושה חלומות שרשמתי במחברתי, מנבחרת חלומות השבוע.

לא פעם, החלומות נתנו לי פירושים מעשיים לדילמות בחיי, כפי שקרה לי גם היום. לפעמים, חלום נותן לך הארה על בעיה שיש לך או קושי מסוים, ולזה לא צריך פרשנות יונגיאנית, צריך פשוט להקשיב לחלום.

חלומות מסייעים גם ליצירה, ולפעמים  שביבי חלום או אווירת חלום, ואפילו חלום שלם חודרים לכתיבתי. בזכות תסריט שהיה בעצם חלום התקבלתי ל"בית צבי". ויש לי קטעים בספריי שמושפעים מחלומות שחלמתי.

לפעמים יש לי חלומות כה פרועים ומרהיבים, שממש בא להמשיך לחיות בהם. כבר המצאתי ערים שלמות מעוצבות כמו משהו שלא ראיתי לעולם במציאות, המצאתי קולקציות נעליים שלמות ובגדים מדהימים, ופעמים רבות אני מצטערת שאין בידי לתרגם למשהו ממשי את היצירות שאני חולמת.

לפעמים בא לי לחיות לעד בחלומות שלי. הם עולם הרבה יותר מדהים מהעולם המציאותי.