בננות - בלוגים / / הפרוייקט הערבי הכושל שלי
יעל ישראל עושה אהבה
  • יעל ישראל

    סופרת, עורכת ספרים, מבקרת ספרות וקולנוע, מנחת סדנאות כתיבה, מייסדת ומנהלת את "בננות בלוגס". זוכת פרס אס"י של איגוד סופרי ישראל לשנת 2009 על הרומן "אני ואימא בבית המשוגעות"

הפרוייקט הערבי הכושל שלי

 

 התכוונתי להעלות את הפוסט הזה בסוף השבוע, אבל אי מייל מאליענה: קריאה לחתימה על עצומה נגד כוונת משרד החינוך להוציא את לימודי הערבית מתוכנית הלימודים, הפכה אותו למאוד מאוד רלוונטי. אז הנה זה בא.

 בשבוע שעבר הייתי בהצגה של אחד מתלמידיי בקמרה. בחור מתוק ומוכשר שהתנדב להופיע בהצגה של צעירים יהודים וערבים מאזור רמלה-לוד, יוזמה של עמותה מגרמניה, תנועת הנוער של השומר הצעיר (עוד יש חיה כזו) והמתנ"ס האזורי. באמת פעילות מבורכת לקירוב לבבות, לא אכחיש.

 

   ההצגה הייתה חובבנית אבל חביבה. המחזה היה מעין רומיאו ויוליה בגרסה יהודית ערבית, שתי משפחות, שני נאהבים שהמוצא והדת עומדים ביניהם, דברים כאלה. השחקנים כולם בני נוער חמודים ומוכשרים. החזרות ארכו חודש וחצי, בהם השחקנים היהודים והערבים כמעט חיו יחד בזמן החזרות. באמת אחלה פרוייקט לאחוות עמים.

 

   בהצגה החגיגית בצוותא חילקו לנו את המחזה, בעברית ובערבית. למה? כי חלק מההצגה דיברו עברית, וחלק ערבית. יעני, לנוחות הצופים. מה קרה לדעתכם? בקטעים בערבית, כל היהודים מיד שקעו בקריאה נחפזת במחזה, כי לא הבינו מילה מהנאמר על הבמה. הערבים כמובן לא פתחו בכלל את המחזה שלהם עם התרגום לערבית, כאשר השחקנים עברו לדבר עברית. מה הם צריכים את זה? הרי הם יודעים עברית יותר טוב מאיתנו.

 

   חגיגת הדו קיום נסתיימה מבחינתי ברגע הזה. כל השמחה על ערב משותף בו יושבים יהודים וערבים שכם לשכם ושמחים בשמחת ילדיהם וחבריהם על הבמה, נגוזה מיידית. שישים שנה של מדינה, מעל מאה שנות קהילה יהודית שגרה עם קהילה ערבית, ואנחנו? כלום. ערבית מחוץ לתחום.

 

   בלי קשר לפוליטיקה בכלל, בעיני, כששני עמים חיים יחד הם חייבים להיות מעורים זה בתרבותו של זה. השתלטות תרבותית של עם אחד על עם שני היא לא פחות ולא יותר מבריונות – דבר בלתי נסבל מכל בחינה שהיא, פוליטית או הומנית טהורה.

 

    כאשר גרמניה הופשטה מנשקה על ידי כוחות בנות הברית, והאמריקאים עשו להם שם מאחז קבע שנמשך שני עשורים לפחות, התלוננו הגרמנים על האימפריליזם התרבותי של האמריקנים. מתוך רצון לנקות כל זכר לנאציזם (וכמובן מתוך חשש ענקי משובו בדלת האחורית), האמריקאים גדשו את בתי הקולנוע בגרמניה בזבל ההוליוודי.

 

   אז מה אנחנו נגיד? ועכשיו עוד להוציא את לימודי הערבית מבתי הספר התיכוניים?!

 

   אני מודה. פעם הייתי אידיאליסטית. בשנותיי בצבא, כדי להרגיש שאני עושה משהו ולא קוברת את עצמי בעודי בחיים, נהגתי ללכת לכל מיני קורסים שעניינו אותי בשעות הערב: צרפתית, קולנוע, ספרות, ופעם בקיץ לקחתי גם קורס בערבית מדוברת.

 

   זה היה בשנת 1980, ועם סאדאת ובגין וכל זה הייתה תחושה של מזרח תיכון חדש באוויר. הרגשתי שאני חייבת לדעת לדבר ערבית. ידעתי לא מעט מילים, אולי איזה 150 מילים בערבית שקלטתי מהסרט הערבי של יום שישי. גם אבי דיבר ערבית רהוטה, כי נולד וחי בירושלים לצד הערבים. חשבתי שזה לא יהיה קשה במיוחד.

 

   האמת, זה היה די קשה. ואחרי הקורס המרוכז בן החודש, לא השקעתי יותר בלימודי הערבית. ויתרתי על המזרח התיכון החדש שלי. עם השנים, עם התקוות המנופצות, הוא הולך ומתרחק ממני ביחד עם מעט הערבית שכבר שכחתי.

 

  וכך, לשבת בהצגה של יהודים וערבים על אחוות עמים, ולראות איך צד אחד לא בקיא בכלל בשפתו ובתרבותו של השני, רק מעצים את תחושת הריחוק, ומחזק את ההרגשה שדו קיום הולך ונעשה כל כך רחוק, אולי בלתי אפשרי.

 

הנה שוב הלינק לעצומה
http://indimage.org/zope/home/he/8/petition_he/

 

 

36 תגובות

  1. את צודקת. למדתי ערבית בתיכון, וזה נראה לי חשוב אז והיום.

    • מיכל ברגמן

      ישנם בתי ספר מעורבים יהודים-ערבים (3-4 בכל הארץ). גם שם הלימודים הם חצי-חצי ולכל כיתה 2 מורות – דוברת ערבית ודוברת עברית.
      אחד המרצים שלי ערך מחקר אנתרופולוגי על ביה"ס. הוא גילה כמובן, שבהפסקה, בשעות הפנאי וכו" כל הילדים דוברים עברית.
      אני חושבת שאי אפשר להתעלם מזה שיש תרבות רוב ותרבות מיעוט. זה מחלחל אפילו למקומות הלכאורה שוויוניים ביותר. זה לא מקטין כהוא זה מחשיבות לימוד הערבית.

  2. בחיים לא אשכח, יעל, איך ב"השומר הצעיר" (כן – יש עדיין תנועת נוער כזו) נלקחנו לביקור בכפר ערבי.
    השנה היתה 1966, והמוכתר רצה להתגאות בבית הספר של הכפר והכניס אותנו לכיתה באמצע שיעור ספרות:
    "שלום רב שובך ציפורה נחמדת…" שיננו התלמידים.

    לא הרבה התחדש מאז.

  3. יעל
    גמני חושבת שזו שערוריה שיוציאו את הערבית ממערכת החינוך. חתמתי אתמול.

    עֱלֵיהוֹם

    בָּפְרָטִים הַקְּטָנִים
    מְשׁוֹבֵב הַשָּׂטָן
    וּמְקָּרְבֵּן
    בְּעֲלֵיהוֹם-
    עַבָּיָה וְעַקָּל
    בְּקַפּוֹטָה וְשְׁטְרַיְמְל.

  4. יעל בתור מי שלימדה ערבים אני רואה את עצמי כנאורה.
    צר לי על כך שהוציאו את השפה הערבית ממערכת הלימוד. רוב הערבים דוברי עיברית והבורות השפתית שלנו היא בעוכרינו.
    בקשר לתרבות ערבית, לצערי רב התלמידים בכלל לא מכירים את התרבות היהודית להוציא שיעורי תנ"ך משעממים שמובאים על ידי מורות חובבניות.
    התרבות היהודית אליה אני מתודעת ממש לאט היא אוצר בלום , אולם תלמידי ישראל חושבים ששמע ישראל זה שיר של שרית חדד ותו לא ומדובר במה שהציל את העם בכל הדורות. יש כאן סוג של שמד רוחני.
    לכן לדעתי כל מערכת החינוך צריכה בדיקה מחדש.היא מעוותת ואיני בטוחה שלימודי התרבות האלה או האחרים יסיעו בידה. אם נאהב את מקורותינו באמת ובתמים ולא מתוך מגננה , נוכל לאהוב אחרים.

    • נו זה היה צפוי ומבייש, אני לט אומרת שזו צריכה להיות שפה שניה אבל לפחות משהו לדעת, כדי לתקשר, להבין מנטליות, נו, מתי יבוא כבר משיח השלום

    • "כמי שלימדה ערבים אני רואה את עצמי נאורה"???? מה זה המשפט הזה. מי קבע שללמד ערבים הופך אותך נאורה? הרי המשפט הזה בעצמו חשוך כחושך מצרים.

    • מאיפה פיקפקת את הפלצנות הזו: "בתור מי שלימדה ערבים אני רואה את עצמי כנאורה." ??? כאילו, דהה

    • אביטל יקרה, אכן המשפט בו פתחת את דברייך הוא קצת בעייתי. יש בו התנשאות ואולי צריך לחשוב עליו שוב. מעבר לזה הרגשתי איזשהו סוג של נאיביות בדברים שלך, בעיקר לגבי האמונה שאם נכיר ונאהב את המקורות שלנו נוכל גם לאהוב אחרים. הלואי שזה היה ככה אבל זה פשוט לא מוכיח את עצמו במבחן המציאות. אני מאמינה גדולה ברב תרבותיות, בלהכיר את האחר, בפלורליזם תרבותי, אני חושבת שרק משם יכולה לצמוח סובלנות כלפי האחר. וכאן הלא מדובר גם בעם שחי יחד איתנו כאן בארץ הזו. בעצם העובדה שאנו לא דורשים מעצמנו לדעת את שפתם כמו שהם נדרשים לדעת את שפתינו, יש מידה רבה של גזענות, וכולנו הרי יודעות לאן גזענות כזו יכולה להוביל אותנו.

      • אליענה יקרה, לא יודעת איך מוחקים משפטים מהמחשב.
        בסדר , קיבלתי.
        אני לא נאיבית, כי עדין איננו מכירים את תרבותינו ובאתי מהשטח לטוב ולרע.
        ולכן איני חושבת שאני נאיבית ובטח שלא חשוכה.
        אשמח אם יחזירו את לימודי הערבית בקשר תרבות לא הבעתי התנגדות, רק העדפה למקורות.
        אשמח אם הובנתי.

        • היום איני שותקת, דבר נפל בי, סיליחי לי אליאנה.
          אבל האם זה לא סוג של גזענות לדחוק הצידה כל מי שמתעניין במקורות ומביע עמדות שונות.
          עלי לציין שזה המקום היחיד שנתקלתי בו שבו הדבר מתבצע.אבל אולי זה בגלל שבאמת הייתי ראש קטן ונדבקתי לקבוצה שלי .
          בעבר כשאמרתי את מה שכולם אומרים, תוקפנות מסוג הזה לא הופנתה כלפי.
          הרבה חלקים בציבור שותפים לתחושותי ואולי מן הראוי לעשות גם בדק בית בגזענות הזאת. סתם רעיון!

          • אביטל, את לא צריכה לשתוק. וברור שזה סוג של גזענות לדחוק הצידה את מי שמביע עמדות שונות או את מי שמתעניין במקורות. זה לא מה שניסיתי לעשות ואם זה היה הרושם- איתך הסליחה.
            אבל- הגזענות הנפוצה בישראל היא גזענות נגד השונה, נגד האחר, ובעיקר נגד בני דתות אחרות ובוודאי שנגד הערבים. הרי אני לא צריכה לספר לך על גילויי גזענות נגד ערבים, נגד הדת המוסלמית ונגד התרבות הערבית.
            קראתי אתמול או שלשום את הטוקבקים שהיו אחרי ההודעה על המחסור בדלק ברצועת עזה. זה היה מפחיד, כאילו אנחנונ כבר לגמרי שוכחים שמדובר בבני אדם. האנושיות שלהם לגמרי נגזלה מהם, וזה הדבר שהכי מפחיד אותי כי זה מה שמביא לשואה, גם לשואה ההיא- מה שאיפשר אותה היה שלילת האנושיות מהיהודים.
            אני בטח מערבבת כאן כל מיני עניינים יחד, אבל מה שאני מנסה להגיד זה שהגזענות נגד מי שמאמין במקורות היא לא הגזענות הנפוצה אצלנו. אצלנו נפוצה גזענות נגד האחר, השונה, וזה לדעתי דבר מסוכן מאין כמותו, ואני מאמינה, ואף יודעת מנסיון שאחת הדרכים למיגור של גזענות כזו היא הכרות עם האחר, ואחת הדרכים לעשות זאת היא דרך לימוד השפה.
            מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.

            • ועוד משהו קטן, אני לא חושבת שלימוד של תרבויות אחרות צריך לעמוד בסתירה ללימוד והכרות עם התרבות שלנו והמקורות שלנו. להפך, נדמה לי שכשלימוד כזה נעשה במקביל, זה יכול רק להיות מעניין יותר.

            • ועוד משהו קטן, אני לא חושבת שלימוד של תרבויות אחרות צריך לעמוד בסתירה ללימוד והכרות עם התרבות שלנו והמקורות שלנו. להפך, נדמה לי שכשלימוד כזה נעשה במקביל, זה יכול רק להיות מעניין יותר.

              • אביטל, בסך הכל התגובה היתה לכך שייחסת לעצמך נאורות כי לימדת ערבים, נו בסדר, אז ייחסת לעצמך, אז מה, וכל השאר שכתבת נכון, אפשר להגיע לקבלת האחר דרך המקורות היהודיים ואפשר דרך ההומניזם, והפילוסופיות ממזרח עד המערב. ואל תקחי ללב כל אמירה , תגובה של מישהו שלא מצאה חן בעיניו התבטאות זו או אחרת, אחרת לא תצליחי להתבטא, וזה בדיוק ההפך ממה שהבלוג הזה מאפשר.

            • אליענה, אני בעד לימוד השפה וזאת הפעם השלישית שאני אומרת את זה.

              אבל יש גזענות כלפי מגורשי גוש קטיף ולצערי גם נגד החרדים.
              כל המתנחלים הם..
              כל החרדים הם.. שחורים ומזיעים בקיץ וכדומה.משהו ביקר אותם? משהו יודע שיש עשרות חסידויות שונות .שיש להם גמח"ים שהם עסוקים בגמילות חסדים מתמדת.
              דעי לך שזה באמת מונע מהם להשתייך.
              לא אומרת שאין להם צד בזה. יש להם..אבל רצוי לגשר ושנאה והזנחת האחר כמו יש לא מסיעת. עדין מתעללים למגורשים שחלקם ממש רעבים ,לא מסיעת.הם אשמים? אולי , שאלה של גישה.
              אבל הם צריכים לרעוב? אחים שלנו!

              חלק מזה שהשואה התאפשרה זה בגלל שהמון יהודים פעלו זה נגד זה ולא ההפך .
              לא תמיד מדברים על זה. אבל דיברתי עם ניצולה שאמרה לי שהגרמנים היו טובים מהיהודים.יהודים עשו מעשים מאד מכוערים, אבל לא נעים לשפוט.
              למה לחזור על טעויות!
              עושה שלום עלינו נאמר.
              ובזה אני מאמינה .

              • אביטל
                אני קוראת ולא ממש מבינה את העברית שלך. אולי לפני שנדבר על הערבית נדבר על העברית של העיברים.

              • אביטל תקשיבי, אין בינינו מחלוקת. אני מסכימה איתך שגזענות באשר היא היא עניין פסול ומסוכן. אני גם מסכימה איתך שהיחס שמגורשי גוש קטיף מקבלים מהמדינה הוא מזעזע. זה מזעזע אותי לא כי הם אחים שלי (מבחינתי כל בני האדם אחים שלי, הם לא צריכים להיות יהודים בשביל זה), אלא כי לא צריך להיות יחס כזה אל בני אדם.
                מה שנעשה למגורשים הוא פשע מלכתחילה. גם לשלוח אותם לגור שם היה פשע וגם לגרש אותם בצורה שגירשו היה פשע. וזה לא פלא, כי חטא גורר חטא. אבל שוב אני גולשת לעניינים אחרים. פשוט יש כל כך הרבה עניינים אחרים לגלוש אליהם. אבל אני אתאפק.

                • ענית כל כך בעדינות לאביטל. עכשיו תשאלי את עצמך אם היית עונה באותה העדינות אם היה כותב את זה מישהו אחר,לא חוזרת בתשובה. האם הייתעונה באותה העדינות? האם את עונה בעדינות לאביטל כי היא חוזרת בתשובה? וצריך לנהוג בהם בעדינות? ועכשיו, שאלי את עצמך מי פה עם דעות קדומות? הרב תרבותיות הזו שלך צרייכה להיות מופנית לכלל אוכלוסיית ישראל ולא רק לאוכלוסייה ה"רגישה". זה פלורליזם אמיתי. ואם את נחרצת, תהיי נחרצת לכלל האוכלוסייה.

                  • אני לא כל כך מבינה את מה שמי שלא תהיה מנסה להגיד כאן.
                    מה הקשר לזה שאביטל חוזרת בתשובה? לא הבנתי.
                    והאם אי אפשר להיות נחרצת בעדינות?
                    אני לא רוצה להיות תוקפנית. תוקפנות לא נעימה לי ובטח לא לאחרים. למה אי אפשר להביע דעות באופן נחרץ ובטוח בצורה שאינה תוקפנית?
                    ושוב מה זה קשור להיותה של אביטל חוזרת בתשובה?
                    האם חוזרים בתשובה נחשבים לאוכלוסייה רגישה? אם כן זו פעם ראשונה שאני שומעת על כך.

    • לא שמד, אביטל, אלא מטמורפוזה. יש פה תרבות עברית מתפתחת. ככה התחילה המדינה. התרבות היהודית היא חלק מזה, לפעמים משיקה, לפעמים מתבדלת, וככה זה נראה, כפי שאת מתארת.
      משוררת ידידה שלי, ערביה נוצריה נקראה בילדותה בשם עברי. היית מאמינה?
      כשגדלה וראתה איך מתייחסים אליה כישראלית ערביה, החליפה את השם. כשאין ישראליזציה יש פלסטניזציה. עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב…

      • לא הבנתי מה עשיתי רע בי חוץ מהמשפט הכושל הראשון בתגובה הראשונה.
        מענין מאד ואפילו משעשע.
        תוודה לאליענה שהייתה עדינה ושירה שהייתה אינטליגנטית.
        האם אני קוף?
        פשוט לא מבינה מה רע בהבעת דיעה באתר של כותבים.
        ובלי קשר, אני עדין חושבת מה שחשבתי .
        אז מה.

  5. היטבת לנתח את שורשי ההתנשאות והקולוניאליזם שלנו.

  6. יעל, כל הכבוד, ולא צריך להתייאש – רק לשפר. הפעלנו בהליקון כיתת שירה עברית-ערבית במשך חמש שנים, ואני חושב שההצלחה הייתה רבה. אולי אספר על זה בפוסט בהמשך.

  7. כל כך חשוב הנושא הזה!!!
    חתמתי, ותודה לך יעל ותודה לאליענה שהבאתם את העצומה הזו לידיעתי.
    חשוב, חשוב מאד שנדע ערבית על בורייה ועל יופייה. אחד מהתכנונים הקרובים שלי-זה להכיר את השפה הזו.
    אני מכירה ערבים שמדברים עברית הרבה יותר טוב, ושולטים בשפה יותר מהרבה יהודים. ואוהבים אותה ומתענגים עליה. זה פשוט לא ייאמן.
    כן, אנחנו צריכים להכיר את המקורות שלנו גם והגיע הזמן שגם חילוניים גמורים וכופרים גמורים יעמיקו בספר הספרים שמציע לנו הרבה יותר מאמונה. ובמיוחד – את השפה שלנו על רבדיה ועמקיה. אסור להשאיר את הנכס הזה בידיהם של דתיים בלבד. יותר מאסור – פשוט חבל.
    ולא נראה לי שלימודי התנ"ך גוזלים כהוא זה מלימודי ערבית. נהפוך הוא.

  8. עדנה גור אריה

    את כל כך צודקת. כשלמדתי בתיכון חדש בתל אביב וזה היה מממזזמממןןן. לא הייתה אפשרות בחירה. כולנו למדנו ערבית. רק מאוחר יותר הבנתי עד כמה הרחיקו ראות המנהלים והמורים שלי. חבל לי שאז לא הקדשתי זמן ללמוד השפה.
    טוב שנושאים כאלה עולים.
    עדנה

  9. לעובדה שיהודים בארץ אינם יודעים ערבית אין קשר להשתלטות בריונית על התרבות הערבית, אלא למה שמוכר גם מחברות רב לשוניות אחרות: לעתים קרובות תופסת אחת מהשפות המדוברות את הבכורה, מכל מיני סיבות. במצב העניינים הנוכחי, ערבים ישראלים מוכרחים ללמוד עברית כדי להשתלב בעבודה, בחינוך ובתחומים נוספים בישראל (למשל פנייה לרשויות). יהודים יכולים להסתדר בלי זה, לכן אינם לומדים – ועל כך יש להצטער.
    אני לא רואה איך יכול מישהו במשרד החינוך לחשוב שאפשר לוותר על הוראת ערבית בארץ – בהתחשב בעובדה שערבית היא שפה רשמית במדינת ישראל, שעל כל בול ומטבע ושטר שיוצאים בה יש גם כיתוב ערבי, שתעודת הזהות שכל אחד מאיתנו נושא עמו כתובה חצייה בערבית, וכך הלאה.
    גם בשל העובדה שישראל מוקפת בים עצום של דוברי ערבית, אני לא מבינה איך בכלל אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לא לנסות להבין מה הם אומרים. כשלא יודעים שפה כלשהי, כל הנאמר בה נשמע מאיים הרבה יותר ממה שהוא באמת.
    העצומה שהזכרת חשובה, ואני מקווה שתשיג את מטרתה.

  10. כל מילה בסלע יעל. בראבו.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל