חתונה שהתחילה בבננייה

לפני קצת יותר משנה, כשהיינו בשלב ההרצה של הבלוגייה, שירלי סיפרה לי שהיא מכירה קצת משורר בשם יקיר בן משה, שיכול לעזור לנו ולנדב לנו אי מיילים של משוררים וסופרים, שנוכל לפנות אליהם ולהציע להם בלוג בבלוגיית הסופרים והמשוררים החדשה שלנו.

נורא שמחתי, ועודדתי אותה להיפגש איתו. היינו עושות אז סיעור מוחות מדי לילה, בטלפון, עד ארבע-חמש בבוקר, והכול כדי לחשוב את מי עוד להביא, ממי עוד לבקש.

אז שירלי הלכה לפגישה עם יקיר, ושם ניצתה האהבה. (וחוץ מזה, שיקיר היקר גם עזר לנו להרים את הבלוגייה הזו.) 

נורא מרגש אותי שהבננייה הזו שאני מאוד אוהבת, שכל ניסיונותיי להיגמל ממנה לא צולחים (גם לא בעזרת ההתפטרות המתוקשרת ההיא), הצמיחה אהבה כזו, זוגיות בת כמעט שנה שמגיעה עתה לשיאה בנישואים.

אז מכל הלב: שירלי ויקיר, המון אהבה שתהיה. וחיים טובים ובריאים ופוריים ויצירתיים ושופעים.