מלאכת החיים

התחפושות של אימא שלי

  Normal 0 false false false MicrosoftInternetExplorer4 /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} לאימי היו ידי זהב לתפירה. היא למדה לתפור מדודה שלה, אשת הדוד (אחיו של אביה), זה שהיה "מתעסק" איתה. בשעה שהדודה היתה מלמדת את אימי לתפור, היה הדוד ...

קרא עוד »

ושוב אני שואלת: אז למה עשיתם ילדים?

  כל שבוע אני מחכה בדריכות לראות ב"ארץ נהדרת" את הילדה ממערכון "הבת-מצווש", זאת שמצליחה ללחוץ על רגשי האשם של הוריה ולגרום להם לעשות לה אירוע פסיכי מהבת מצווה, כי ביומיום הם מזניחים אותה. יותר מאשר לצחוק מזה, ומהמשחק הנפלא של שני כהן שמגלמת ילדה בת 11 וחצי בכזאת טבעיות, בא לי לבכות.   היתה לאחרונה בטלוויזיה סדרה דוקומנטרית בשם ...

קרא עוד »

הצד האפל של יום המשפחה.

לפני שלוש וחצי שנים ראיינתי ל-YNET את אחותי האהובה, שולמית, על עשר שנות נישואיה כאישה מוכה.  למזלה, היא ניצלה. היא עזבה את בעלה לפני 27 שנים, ומאז שיקמה את חייה. אני מקווה, שכל מי שחיה בנישואים כאלה, תעשה כמוה ותפרח מחדש, עם או בלי משפחה חדשה.  אתם מוזמנים לקרוא כאן את הכתבה שערכתי עימה בווי-נט.  תוכלו גם להיכנס לבלוג שלה ...

קרא עוד »

אולי הם לא היו צריכים לעלות לארץ…

     בשבוע שעבר סיפרתי כאן על משפחת אמי, שעלו ארצה מאיסטנבול בשנת 1934. מבחינות רבות, ועד כמה שזה נשמע מזעזע ולא ציוני, אני לא יכולה שלא לחשוב שהיה עדיף לסבי לא להעלות את המשפחה ארצה, אלא להישאר בתורכיה.   סיפרתי על החיים היפים שלהם, הכסף, הרווחה, שלפעמים מקילים על החיים ועוזרים לנו לקיים חיים טובים יותר, לא רק חומרית, ...

קרא עוד »

חטאים היסטוריים

      טרם קראתי את הספר של איריס אליה, יען כי מרוב עבודה בספרים קשה לי מאוד לקרוא ספרים זה שנתיים (לכן גם עזבתי את עבודת הביקורת בעיתון), אבל קראתי את הביקורת של תמר על העולם הישראלי של אז, המחולק לאשכנזים ומזרחים בספר של איריסקה. ואז קראתי משהו שכתבה כרמלה כהן שלומי בפייסבוק (היא כותבת מקסים על משפחתה הסלוניקאית, ...

קרא עוד »

כשנתן זך היה בן שלוש

אני מארחת את בת אחי, ק', שלדעתי כותבת הורס מצחוק, אבל מסרבת לפתוח בלוג, למרות שאני מנסה לשכנע אותה כבר שנים. הנה רשימה שלה. אולי עכשיו היא תואיל לפתוח בלוג.   כשנתן זך היה בן שלוש אתמול עדי חוזר מהעבודה בשמונה, ממהר להגיע הביתה. ליד המעלית הוא מוצא את עקיבא, השכן מהקומה הראשונה, עומד חיוור ושחוח. עדי, בהיותו פולני מנומס כדבעי, אומר: ...

קרא עוד »

האם יש אמת בקלישאה על הקמצנות הפרסית?

  נכתב לבקשתה של האמנית המקסימה, תמר המר דברים שכתבתי בפייסבוק על האופי הפרסי, הרגיזו כמה אנשים. כתבתי שם על דרך ההלצה, שלו קצב נתן לא. מבית הנשיא את הסכום שביקשה, הוא למעשה היה מונע מעצמו את מה שקרה לו. אבל בגלל הקמצנות הפרסית הקדושה, התפלק לו.   ועוד כתבתי, שאין מה להאשים אותי בגזענות, כי אני עצמי פרסית (בחציי), ...

קרא עוד »

מה למצב ולי

Normal 0 false false false MicrosoftInternetExplorer4 /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} צעיר ערבי מבקש בפייסבוק לדון איתי על המצב. יש לי כל מיני רעיונות לחלק איתך, הוא אומר. אני רוצה לומר, בעצם אומרת בערך, שאינני מרגישה צעירה יותר. בעצם, אני ...

קרא עוד »

חנוך לוין והביג טוכעס

בנערותי, ראיתי לפעמים את חנוך לוין מדשדש ברחוב או עולה לקו 4 או 5. כנראה שגרנו באותה שכונה. פעם, הוא בדיוק עלה לפניי באוטובוס, ולפניו עלתה אישה בעלת ישבן. וזה נראה ככה: אני, נערה בת 14, עוקבת בעיניי אחרי חנוך לוין, שעקב בעיניו אחרי הישבן הדשן שהתרומם מעליו. תוך כדי כך חשבתי על הסיטואציה המגוחכת שנוצרה באותו הרגע בקו 5, ...

קרא עוד »

הילדה נעלמה! הילדה נעלמה!

Normal 0 false false false MicrosoftInternetExplorer4 /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;} ועוד זיכרון ילדות: "ווי-וַאמוֹ, ווי-ואמו," צווחה סבתא שלי, ביבי, איזו צווחת אימה בפרסית, כשראתה שאין יעל. יעל נעלמה. ואימא שלי, כך סיפרו לי, באה מהר, וראתה את הדלת שסבתה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות ל