בננות - בלוגים / / שלושה שירים של אן סקסטון
עֵט לָעֵת
  • גיורא לשם

    יליד תל-אביב, 1940. נשוי ואב לשתי בנות. למדתי בילדותי מוזיקה קלסית. אני בוגר ביה"ס החקלאי-התיכון בנחלת יהודה. התחלתי לפרסם שירה במוספים ובכתבי-עת לספרות ב-1959. למדתי באוניברסיטה מדעי הטבע והתמחיתי בפיתוח תוכנה בתחומי הרפואה. בשנות ה-90 עסקתי בעריכה בתחום העתונות היומית.ב-1997 נמניתי עם מיסדי הוצאת קשב לשירה ועורכיה. עיקר עיסוקי כיום הוא בתחומי הספרות השונים, לרבות תרגום מאנגלית ולעתים מגרמנית.  רשימת פרסומים (מקור, שירה): הוא ולא מלאך. עקד. 1966 צבעי יסוד. אל"ף. 1985 הסוסים האחרונים בתל-אביב. כרמל. 1892 שולי האש. הוצאת "קשב" לשירה. 1999 הנה ימים באים. הוצאת "קשב" לשירה. 2007 תמונה קבוצתית עם עיר, הוצאת "קשב" לשירה, 2010 מסה מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם. זמורה-ביתן/אגודת הסופרים העברים. 1991 ציירי הנמרים. הוצאת "קשב" לשירה, 2008 תרגום שירה ויליאם בלייק.  נישואי העדן והשאול. עקד. 1968 שאול כרמל. מצלע חלום. הוצאת הקיבוץ המאוחד ואגודת הסופרים העברים. 1990. (מרומנית, ביחד עם המשורר) ריבה רובין. דיאלוג – מבחר שירים 1990-1970. ספרי עתון 77, 1992 ברברה גולדברג. הדבר הנורא הקרוי אהבה. כרמל. 1993. (ביחד עם משה דור) דניאל ויסבורט. אֶרֶצְכֶּלֶב. כרמל. 1994. (ביחד עם משה דור) ויליאם בלייק. נישואי העדן והשאול. הוצאת "קשב" לשירה. 1998. (תרגום חדש) ד.ה. לורנס. ורד כל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2001 אדריין ריץ'.  דם הוא רעל קדוש. הוצאת "קשב" לשירה. 2002 אליזבת בישופּ. מעל האבנים מעל העולם. הוצאת "קשב" לשירה. 2005 ריבה רובין. גבישי רוח. הוצאת "קשב" לשירה. 2010 סיפורת  (--). החלילן ושדון ההר – סיפורי עם איריים. גוונים. 1996 א"א פו, רבינדרת טאגור. חטאים (מבחר סיפורים). גוונים. 1997 אנדרו סאנדרס. חנינא, בני. גוונים. 1998 ניק קייב. ותרא האתון את המלאך. גוונים. 1999 קרסמן טיילור. מען לא ידוע (נובלה במכתבים). נתיב 2002 דז'ונה בארנס. חֹרשלילה. כרמל. 2004  (--). כלובי הנשמה. גוונים. 2004 (מבחר מהחלילן ושדון ההר) אנדרו סאנדרס. אישי, בר כוכבא – רומן היסטורי. גפן הוצאה לאור. 2005 קולם טויבין. האמן. בבל. 2006 קולם טויבין. אמהות ובנים. בבל. 2009 מסה יוסף ברודסקי. מנוסה מביזנטיון. ספרית פועלים. 1992 סבינה ציטרון. כתב אשמה. גפן הוצאה לאור. 2007 עריכת אנתולוגיות: רבקול. התאחדות אגודות הסופרים בישראל. 1989. (עריכה ותרגום) The Stones remember – אנתולוגיה של השירה העברית החדשה. הוצאת THE WORD WORKS. (ביחד עם ברברה גולברג ומשה דור), 1992.    פרסים ספרותיים פרס ברנשטיין לביקורת ספרות. שנים: 1982, 1984, 1986 פרס מרים טלפיר לשירה. 1985 קרן ראש הממשלה. שנים: 1985, 2003 נוצת הזהב, פרס אקו"ם לשירה. שנים: 1990, 1997 עיטור רשות הספריות הציבוריות בארה"ב בעבור אנתולוגיה זרה. 1992. מבחר פרסומים בתחום תוכנת מחשבים

שלושה שירים של אן סקסטון

 

 

הטחב של עורו

 

ילדות צעירות בערב העתיקה היו נקברות לעתים חיים לצד אבותיהן המתים, כנראה כקורבן־עולה לאלות השבטים…

הרולד פלדמן, ילדי המדבר, כתב־העת לפסיכואנליזה, סתיו 1958.

 

הָיָה חָשׁוּב רַק

לְחַיֵּךְ וְלֹא לָזוּז,

לִשְׁכַּב לְצִדּוֹ

וְלָנוּחַ לִזְמַן מָה,

לְהִכָּרֵךְ יַחַד עִמּוֹ

כְּאִלּוּ הָיִינוּ מֶשִׁי,

לִשְׁקֹעַ מֵעֵינֶיהָ שֶׁל אִמָּא

וְלֹא לְדַבֵּר.

הַחֶדֶר הַשָּׁחֹר רִתֵּק אִוֹתָנוּ

כִּמְעָרָה אוֹ כְּפֶה

או כְּבֶטֶן פְּנִימִית.

כָּבַשְׁתִּי אֶת נְשִׁימָתִי

וְאַבָּא הָיָה שָׁם,

בְּהוֹנוֹתָיו, גֻּלְגָּלְתוֹ הַשְּׁמֵנָה,

שִׁנָּיו, שַׂעֲרוֹתָיו הַצּוֹמְחוֹת

כְּשָׂדֶה אוֹ כְּשָׁבִיס.

שָׁכַבְתִּי לְיַד הַטְּחָב

שֶׁל עוֹרוֹ עַד כִּי

נֶהְפַּךְ לִמְשֻׁנֶּה. אַחְיוֹתַי

לֹא יֵדְעוּ לְעוֹלָם שֶׁאֲנִי נוֹפֶלֶת

מִתּוֹךְ עַצְמִי וּמַעֲמִידָה פָּנִים

שֶׁאַלְלָה לֹא יִרְאֶה

אֵיךְ אֲנִי אוֹחֶזֶת בְּאַבָּא שֶׁלִּי

כְּמוֹ עֵץ זָקֵן מְאֻבָּן.


שיר לגברת

בְּיוֹם הַשָּׁדַיִם וְהַמָּתְנַיִם הַקְּטַנּוֹת

הַחַלּוֹן מְנֻמָּר בִּמְטָרוֹת רָעִים,

גֶּשֶׁם טוֹרְדָּנִי כְּאִישׁ־כְּמוּרָה,

הִזְדַּוַּגְנוּ, כֹּה שְׁפוּיִים וּמֻפְרָעִים.

שָׁכַבְנוּ כְּכַפִּיּוֹת שָׁעָה שֶׁהַגֶּשֶׁם הָרָע

טִפְטֵף כְּמוֹ זְבוּבִים עַל שְׂפָתֵינוּ,

עַל עֵינֵינוּ הַשְּׂמֵחוֹת וְחִטּוּב מָתְנֵינוּ.

 

"הַחֶדֶר כֹּה קַר מִגֶּשֶׁם," אָמַרְתָּ

וְאַתָּה, אַתָּה הַנָּשִׁי, בְּצִיץ פִּרְחֲךָ

מִלְמַלְתָּ חַ"י תְּפִלּוֹת לְקַרְסֻלַּי וּמַרְפְּקַי.

אַתָּה תּוֹצָר לְאֻמִּי וּבַר־סַמְכָא.

הוֹ בַּרְבּוּרִי, עֲמָלִי, וַרְדִּי הַצַּמְרִי הַיָּקָר,

אֲפִלּוּ נוֹטָרְיוֹן הָיָה מְאַשֵׁר אֶת הַמִּטָּה

כַּאֲשֶׁר אַתָּה לָשׁ וַאֲנִי תּוֹפַחַת כְּלֶחֶם חִטָּה.


לחבר שיצירתו זכתה להצלחה

הַרְהֵר בְּאִיקָרוֹס, מַצְמִיד אֶת הַכְּנָפַיִם הַדְּבִיקוֹת,

בּוֹדֵק מְרִיטָה קַלָּה מוּזָרָה זוֹ בְּעֶצֶם הַשִּׁכְמָה,

וַחֲשׁוֹב עַל הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן הַמֻּשְׁלָם מֵעַל מִדְשְׁאוֹת

הַמָּבוֹךְ. חֲשׁוֹב עַד כַּמָּה כָּל זֶה שִׁנָּה!

שָׁם, לְמַטָּה, הָעֵצִים, גַּמְלוֹנִיִּים כִּגְמָלִים;

וְכָאן הַזַּרְזִירִים הַמְזֻעֲזָעִים הַמְדַוְּשִׁים מֵעַל

וַחֲשׁוֹב עַל אִיקָרוֹס הַתָּם שֶׁדַּרְכּוֹ צוֹלַחַת לְמַדַּי:

גָּדוֹל מִמִּפְרָשׂ, נִשָּׂא עַל הָעֲרָפֶל וּפִרְצֵי־הָרוּחַ

שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס, הוּא מַמְשִׁיךְ. הַעֲרֵץ אֶת כְּנָפָיו!

הַרְגֵּשׁ אֶת לַהַט צַוָּארוֹ וּרְאֵה אֵיךְ כִּלְאַחַר־יָד

הוּא מֵצִיץ אֶל־עָל וְנִלְכָּד, מִסְתַּחְרֵר לְהַפְלִיא

אֶל תּוֹךְ הָעַיִן הַחַמָּה. לְמִי אִכְפַּת שֶׁנָּפַל לַיָּם?

רְאֵה אוֹתוֹ מְהַלֵּל אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְנוֹפֵל בִּצְלִילָה מְהִירָה  

בְּעוֹד אָבִיו, בְּשִׂכְלוֹ הַיָּשָׁר, הוֹלֵךְ הַיְשֵׁר הָעִירָה.

 

מאנגלית: גיורא לשם

אן סקסטון

 

 

26 תגובות

  1. גיורא פישר

    תודה על השירים והתרגומים.

    • רות בלומרט

      שבטי הערבים בתקופת הג'היליה [הבערות, שאגב הית תקופה שבה פרחה שירה נפלאה שנשתמרה על קירות הכעבה] היה נהוג לקבור ילדות שכן היה קשה להאכילן ולהשיאן. אינני בטוחה שקברו אותן חיות. זה לא שונה בהרבה מהקורבן למולך שמטרתו האצלת שפע על המשפחה הנותרת. אבל השבטים הנודדים נגררו למלחמות אין קץ על כל נאת מדבר. לשם כך העדיפו בנים. כך או כך, הרגו ילדים…

      • גיורא לשם

        רות,
        סקסטון השתמשה במידע הזה כדי לתאר בדימוי את תחושותיה כלפי אביה. סקסטון חשה מרבית חייה שאביה התעלל בה בילדותה.
        בעדויות הפסיכיאטריות שנותרו בידינו (וסקסטון היתה מרבית חייה בטיפול פסיכיאטרי רצוף) ופורסמו בשלמות מסתבר, שזה היה תעתוע פסיכוטי וקרוב לוודאי שלא היו דברים מעולם.

  2. חני ליבנה

    תודה גיורא, על השירים והתרגום אני אוהבת במיוחד את השלישי, על איקרוס הממריא אל על וצונח לים, הספור הזה תמיד מעורר את דמיוני

    • עליזה קיי

      המולת מראות, חושניות מפתיעה ופרועה
      ואז מבצבצת סמכות העל, המטרידה ומאשרת. אין להימלט ממנה.

      תרגום נפלא.

  3. מירי פליישר

    תודה גיורא על התרגומים והשירים הנפלאים

  4. גיורא תודה, על השירים, על התרגומים…
    "הטחב של עורו" ממש רעיון מזוויע.

  5. "ח"י תפילות"?
    אני לא יודע מה כתוב במקור האנגלי,אבל זה לא נראה כמו תרגום מדוייק במיוחד.

    ומלבד זה,למעוניינים:

    http://www.youtube.com/watch?gl=US&v=UfvS_fgbuDI

    http://www.youtube.com/watch?v=L4VlcVfgFJk&feature=related

    • גיורא לשם

      לאלמוני (למה להיות אלמוני?) ש"ח"י תפילות" אינו נראה לו מדוייק אֹמר, כי לי התרגום נראה חי.
      במקור כתוב said novenas. ה-novena היא באמונה הקתולית סדרת תפילות הנאמרת במשך תשעה ימים. המלה novena
      פירושה "תשע". כדי להחיות את התרגום העברי, שבה אין שום משמעות למספר תשע במקרה הזה, החלטתי לשחק במונח העברי.
      אני מודה שתרגומי מותיר פתח לוויכוח בסוגיית ה"דיוק" מול ה"חיים" בתרגום.
      בחרתי בחיים!

  6. גיורא, מה הסיבה שבחרת ב"עץ גלעין" ולא ב"עץ אבן"? הצירוף הזה אינו מובן לי.

    כמדומני התכוונת שהחדר "רִתֵּק אותָנוּ"?

    וכן: צ"ל "טְחָב" , "הַמָּתְנַיִם הַקְּטַנִּים" , "איקרוֹס" (באנגלית התעתיק לטיני אך בעברית – יווני), "וַחֲשֹׁב / חֲשֹׁב".

    • גיורא לשם

      לאמיר,
      התלבטתי בזמנו, לפני כ-15 שנה, בתרגום הביטוי "עץ גלעין" או "עץ מאובן".
      מכיוון שעץ גלעין הוא סוג בוטני, זאת היתה בחירתי בעבר.
      כיום הייתי בוחר ב"עץ מאובן" כרוח הצעתך ואכן אתקן את התרגום.
      באשר לשאר, אתקן בתוך ימים אחדים.

  7. גיורא, מתנצלת על שאלה לא קשורה..
    נתקלתי לפני כמה ימים בתרגום שלך ל"מדוזה" של סילביה פלאת. מסקרן אותי מה גרם לך לבחור בלשון זכר. ממקורות אחרים הבנתי שמדובר באמא של סילביה, ששמה היה אאורליה (= מדוזה). האם קשריך עם מקרוביה העלו תובנה שונה? מסוקרנת באמת ובתמים.

    • גיורא לשם

      לנוני,
      השאלה מצויינת.
      היא קלעה אותי עתה לדילמה רצינית.
      תירגמתי את השיר לפני כ-24 שנים.
      הוא נכתב באוקטובר 1962, כאשר נישואיה של פלאת לטד יוז כבר התפרקו.
      היה ברור לי כמעט מאליו שפלאת מכוונת את השיר כלפי יוז, לרבות ארסיותו.
      בעקבןת ההערה שלך, נוני, אני מתחיל לפקפק.
      הבעייה היא שבשפה האנגלית המדוזה היא לא זכר ולא נקבה. העברית זקוקה למין. על כן בחרתי במין הזכרי של המכותב כאשר המדוזה היא דימוי.
      אם פלאת התכוונה לשניהם בעת ובעונה אחת, רק לאלוהי העברית הפתרונים לאופן התרגום!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא לשם