אני ילידת המושבה יבנאל בגליל, כיום אני גרה בהרצליה עם בעל ,שלושה ילדים ושני חתולים. כותבת ומנחה סדנאות כתיבה,ונפגשת עם ילדים מטעם אומנות לעם וסל תרבות לשיחות על ספרים וקריאה. הוצאתי לאור 15 ספרים וזכיתי בשני פרסים ספרותיים, כותבת ספורים לילדים, למבוגרים, שירה ומחזות, חלק משירי הולחנו ומחזה אחד הוצג בתאטרון קריאה.
מה שנחשף
מה שנחשף
על הסף.
אל תדבר. אל תשתוק.
קרא בדממה
בשמי
בשימך.
לא נולדנו.
אין לנו שמות.
רק גוף מנגן
על גוף
בתוך
נצח קטן
על סדין לבן.
חני היקרה – אני מזדהה עם השאיפה לחופש בכתיבה.
בתגובתי התכוונתי דווקא לחופש בחוויה המתוארת – ואני, אגב, לא ראיתי שום דבר מביך או משפיל. אבל את הובלת אותי בכתיבתך היישר אל החוויה, אז זה אומר שהיה חופש גם בכתיבה. 🙂
חני, כבר אמרתי שאוהבת את שירייך, נכון? גם את זה (-:
תודה גבריאלה יקרה
יפה השעה הזאת שרק גוף מנגן על גוף, ללא שמות.
קראתי לעצמי את השיר בכמה דרכים ואנטונציות, וכל פעם התגלה לי סיפור אחר.
לוסי, בכל פעם המנגינה אחרת..
חני
כל כך פשוט ורך, לומר נצח קטן… זה מתוק.
להתראות טובה
אהבתי טובה שכתבת פשוט ורך,נפלא!
חני, יופי של ניגון ותיבת תהודה.
דממת התעלות
איך ידעת מוישלה שהשיר הדהד בראשי כניגון שחזר שוב ושוב עד שנכתב.
חני, לא יודע להסביר רציונלית, אני חושב שאני קולט את התדרים שבתוך הניגון
יפה מביך אינטימי
אני חושב שדווקא בגלל הרמיזות העדינות התמונה המתקבלת היא מאד אינטימית.
תודה גיורא זה מה שניסיתי לכתוב בעצם
תודה סבינה, משונה שאותי בכתיבה {לעומת החיים, דבר לא מביך.
הנצח הקטן הזה, ב"מגבלה" הזו של גוף לגוף, יש בו עולם ומלואו!
חנוך לטעמי קלעת בול בהגרדה שלך
מה שנחשף
על הסף.
אל תדבר. אל תשתוק.
מכאן אני קוראת את השיר שיש בו את הניגודים המכאיבים שמרכיבים את המציאות האשלייתית.
השיר הוא פנינת אמת. מראה את הניגודיות במדוייק וגם בפיוטיות.
איריס, כמה יפה ונכון כתבת,הנגוד, האשליה, האמת, מזה מורכבים החיים, לא?כמה קשה וכמה נפלא
יפה
יופי של שיר!
תודה שירה-שיר ואומי!
אני גוזרת ושמה בתיבה קטנה עם צמר גפן, לשמור על השיר העדין הזה
ריקי יקרה, הייתי רוצה להציץ בתיבה הזו ולראות מה עוד יש שם…
קוראים לזה אהבה בכל שפה. יפה.
נכון לבנה, קצר ופשוט א-ה-ב-ה
וואו, איזה חופש.
לי יקרה,שמחה שהבחנת, החופש הוא הדבר החשוב לי ביותר בכתיבה, להיות משוחררת מכבלים, פתטית, מביכה, מושפלת, הכל!!
חני היקרה – אני מזדהה עם השאיפה לחופש בכתיבה.
בתגובתי התכוונתי דווקא לחופש בחוויה המתוארת – ואני, אגב, לא ראיתי שום דבר מביך או משפיל. אבל את הובלת אותי בכתיבתך היישר אל החוויה, אז זה אומר שהיה חופש גם בכתיבה. 🙂
כמה יפה, חני. מאושרים מי ששומעים את המוסיקה הזאת.
תודה אמיר, אני מקווה שכך…
יפה וראשונית האהבה הזאת ,חני, רק גוף מנגן על גוף בלי מילים ,אהבה צרופה, יפה השיר
תודה לך חנה!