בננות - בלוגים / / דיוקן סייד בהפסקת צהריים
גברת-ילדה
  • חנה ליבנה

    אני ילידת המושבה יבנאל בגליל, כיום אני גרה בהרצליה עם בעל ,שלושה ילדים ושני חתולים. כותבת ומנחה סדנאות כתיבה,ונפגשת עם ילדים מטעם אומנות לעם וסל תרבות לשיחות על ספרים וקריאה. הוצאתי לאור 15 ספרים וזכיתי בשני פרסים ספרותיים, כותבת ספורים לילדים, למבוגרים, שירה ומחזות, חלק משירי הולחנו ומחזה אחד הוצג בתאטרון קריאה.

דיוקן סייד בהפסקת צהריים

יוסי הסייד אמר {והרים ת"מכנסיים שלא ירדו לו}
שהוא אמר לבן שלו שיזרוק ת"בחורה הנמוכה.
"ולמה שיהיו לי נכדים גמדים," הוא אמר
{הגבות התרוממו לו, הן כבר לבנות
אבל העיניים הכחולות שומרות עוד
על מבטי הבנות בסלואים הישנים.}
"לא נכון?"

יוסי הסייד אמר שמה שלגברים מותר
אז לנשים אסור.
"כי למה שיגידו לך זונה?" הוא אמר.
{"ומה שאלת? רק חולה שואלים," ובשבילו שחור
עם סוכרזית אחד.}
"לא נכון?"

עשיתי לו שחור עם סוכרזית אחד
ליוסי הסייד ואמרתי שאצלו קירות יוצאים
לבנים וחלקים.
הוא הביט בי ושאל
"עכשיו תגידי מה קרה,
את לא כתמול שלשום."
ככה הוא בדיוק אמר.
"אז מה חסר לכן כל הנשים,
אתן רוצות תמיד את מה שאין."
{הצית סיגריה חדשה
ינק ונשיפה} "אני צודק או לא?"

33 תגובות

  1. תמונת חיים אמינה.
    אם כי לא ברור לי לאיזה ז"אנר ספרותי היצירה שייכת.
    הביטוי:
    את לא כתמול שלשום."
    נראה לי ממשלב לשוני שונה מזה המאפיין את הסייד בשאר היצירה.
    גיורא

    • תיקון:
      בקריאה הראשונה חשבתי ש:"כך הוא אמר" מתייחס לשורות הבאות.
      אם הן התייחסות לשורות הקודמות (כתמול שלשום) וכך הוא באמת אמר, אזי זה מוסיף חן לנסיון של הסייד לדבר בלשון גבוהה.
      גיורא

  2. אהבתי מאוד שעיניו הכחולות משמרות את מבטי הבנות בסלואו.
    אני מסכימה עם גיורא – יש משהו בכתיבה שנשמע כמו כתיבה לילדים, ובסוף זה משתנה.

    • אני אומנם כותבת גם לילדים אבל פה השפה היא חלק מבנית הדיוקן, גם אני אהבתי את העיניים ששמרו מבטי הבנות

  3. נראה לי שלפני שהגיע אלייך היה אצלי.יוסי הסייד אהבתי ! "ואת לא כתמול שלשום" הוא מבין דבר או שניים בגוונים יוסי הסייד ואת באנשים !
    תודה על הדיוקן היפה והמוכר הזה ככה באמצע הצהריים

  4. חמוד מאד יוסי הסייד שלך!

  5. טוב שחוכמת החיים הזאת עוברת לאיטה מן העולם שלנו.

    • אשרי המאמין, היא פשוט לא נאמרת כך גלויות, אבל קיימת גם מתחת לחליפות ומכנסי גלישה.

  6. חני, דיוקן אמין תיארת, ודווקא טובים בעיני משלבי הסולם הלשוני.
    הם לא צריכים תשובה, הם גם עונים לעצמם, לא נכון?
    שיבוא אצלי גם, אני צודק או לא?:)

  7. חני, חייכתי חיוך ענק. כי גם אנחנו רוצות תמיד את מה שאין, ותגידי לו שהוא צודק מאה אחוז. ובזמן שאת אומרת, תרימי ת"מכנסיים שלא יורדות.
    אהבתי את ה"את לא כתמול שלשום" ואת התוספת "ככה הוא בדיוק אמר" שמראה איך הכל הולך. וזה כל החן.
    אני מציעה לחשוב על ביטול הסוגריים. כלומר לא את ההערות עצמן אלא רק את הסימנים:))

    • תודה מירה, את רואה הכל! בקשר לסוגריים אולי את צודקת, אבל אני אוהבת סוגריים אם הייתי יכולה הייתי חיה בסוגריים… {אולי אני בעצם כן…}

  8. רונית בר-לביא

    אוהו.. מוכר,
    יש לי הרבה ניסיון איתם.

    תנסי להכין לו פעם הבאה תה צמחים,
    תראי מה יוצא :))

  9. נפלא חני
    (השראת ליל אמש נפתחה מעליך כמטריה, אוי חני, עומד לרדת גשם)

  10. חני, נחמד בעיניי המתח המיני המעודן בתקשורת הזאת. רב המפלסיות של הלשון
    מוסיפה רעננות לטקסט.

    • אני רואה שאתה רואה גם בין השורות,ותודה על ההערה על השפה באמת ניסיתי לבנות שפה אמינה שנעה בין ילדותיות ל"גבוהה"

  11. איזה יופי ! צחקתי כי אצלינו עבר מתישהו "יוסי הסייד", ואהבתי תמיד לנהל את השיחות האלה על החיים, לשמוע מהם.מסקרנות אותי הזויות השונות, הפרשנויות השונות לחיים.להקשיב, להקשיב, את כנראה יודעת.

    • נכון לוסי אני אוהבת להקשיב ולבנות לי בראש ספור חיים, גם את יודעת היטב להקשיב ולהבין.

  12. דיוקן אמין אפילו מדי.

  13. מאוד יפה, חני
    הוא דמות מצחיקה ומקוממת

  14. יפה ומדויק וקצת מצחיק בשוליים. אהבתי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחנה ליבנה