חנה טואג סופרת

אהבה love amor ובערבית שאני זוכרת מהסרטים של לילות שישי כשהייתי ילדה זה הָוָו'ה – ארבע אותיות. גם המילה הויה היא ארבע בעברית בלולה בשמן למאור וביום שישי אחד בין הערביים ראיתי רשום על העננים שהוורידו כמו שושנה אותיות לבנות לפי הסדר : הי' באה ראשונה והזמינה את הה"'א ואת הו"ו ולבסוף באה הה"א וחתמה בנשיקה את השמים והוריתי לך ...

ובחלומי אנשים צוהלים ואתה בוצע עוגה באצבעות דבש ומטעים אותי וצבטתי אצבעות בבשרי לוודא שהחלום אינו חלום והעוגה עוגה ואתה אתה והאנשים החגים סביבי כצפורי שיר אנשים כי הרבה ימים אני יעקוב חופרת בארות צחיחות כמו יצחק ואברהם אוסף נקטר חסדים מנפשי אל תוך בקבוק וחותם אותו בי בחותמת שעם פתק קטן המבקש להיקרא מים מתפוצצים אבל אתמול חלמתי עוגה

היי חוני כסלו חלף ולא ירדו גשמים ואחריו חשון וטבת מדשדש בעקבים צחיחים ואתה מעגל פינות מפריח הבטחות שווא לעיבור ענן עובר ומחליק הדורים בדרך חרבה היי חוניו כבר יצא ניסן ולא ירדו ויצא גם אייר ולא רווח ורק אני באה במעגליך ולא בא גשם

עץ בתוך רוח רוח בתוך אש בתוך אדמה בתוך מים ידך שנוגעת בי אצבע בתוך אצבע בתוך יד גיד בתוך גיד שסה בתוך שס"ה רמ"ח בתוך רמ"ח לפעמים: רומח לפעמים: כמה רך כמה רך ונשיפה בתוך שאיפה בתוך נשיפה בנשימה אחת מעלה בתוך מטה נדנדת רוחות ארץ בתוך ארץ בתוך ארץ יבשת שלמה הכל זיווג ענף תלוי בשורשו יונק ממנו ...

סדרת "על סף ספר" בעריכת חגית בת אליעזר, מארחת את הסופרת חנה טואג והמשורר עמיחי חסון שישוחחו על תהליך היצירה ויקראו מספריהם העומדים לצאת לאור. חנה טואג, סופרת הכותבת גם שירים לעת מצוא, פרסמה את קובץ הסיפורים "עלים של חסה" (הוצאת כרמל 2004, ע"ש סיפור שזכה בתחרות הסיפור הקצר של עיתון הארץ לשנת 2001) ואת הרומן "לאורה" (הוצאת מודן, 2009) ...

בליל שבת קידשה אחותי על המים כי פרי הגפן היה יקר מאוד כולל הפקדון ואימא ספקה כפיים ונאנחה: מים. ואבא מפינת החולין שלו הבהב:מים רק מים. ואני הייתי מתבוננת כל אותה העת בדגי הזהב שתפילתה של אחותי הרעידה במים

כל יום הוא: בראשית בראתי שמיים וארץ מתהום רבה והבדלתי בין מים למים ותליתי מאור קטן ומאור גדול על תִּקרת חיי ולא תמיד הצלחתי לגרש חושך מפני אור ולא תמיד יצא לי פעמים כי טוב אפילו פעם אחת אף שהאדמה הדשיאה לי דשא ודגי זהב השתכשכו בתוך הים שלי ורכבתי על תנינים גדולים בדרך והייתי עוף כנף והייתי חיית השדה ...

אז אמרתי לַפֶּצַע: אל תְּאַיֵית אותי אל תִּזְרֵה מלח על שולחני אל תשלח ידך אליו ראה איך אותיות מדלגות עליו כעל חוט השערה מעלה מטה ומלמדות את עיני הקהות תימהון כל לילה אני מרדימה שֶה תועה הַפּוֹעֶה בי געגוע ויולדת לעת בוקר בהלה מנקה שולחן, פורשת מפה מוציאה מתוך הסבך שושנה ושמה באגרטל אל תְּאַיֵית אותי יותר

רק פוֹרְטִיסִימו אהובי, עלי כינור עם נֶבֶל. די עם האָדָגְ'יו בין סתרי המדרגות. הנה: פיתח הסמדר ובגינת אגוז שרים אהבה והקליפה אט אט משדלת את השמש לבוא קרשנדו עלים מרשרש זה אל זה: קדוש קדוש קדוש וקול שופר גדול הולך מקצה הגן ועד קצהו רק פוֹרְטִיסִימו אהובי, לַפִינַאלֶה.

הערב יבואו ענני הכבוד להרעיף טללים על סוכתנו , אהובי ואפטם לך קטורת בשמים במקטרת אהבה עתיקה ונזמין שבעה אושפיזין עילאין שילמדו אותנו לתפור לפי מידה לפי מידות את בגדינו החדשים עטופים בחסד ולבושים בגבורה גאים מאוד בתפארת האמת ואפופים בנצח וממלמלים הוד והודיה הודיה והוד מקדש של מטה ויוסף אחינו יחלום עלינו חלום יפה יַשְבִּיר את הרעב שלנו זו ...