חנה טואג
  • חנה טואג

           סופרת. ספרי הראשון " עלים של חסה" ראה אור בשנת 2004 בהוצאת כרמל. סיפורי ומאמרי פורסמו בכתבי עת ספרותיים כמו "מאזניים ,ו"עיתון 77 "ובאתרי האינטרנט סיפורי "עלים של חסה "זכה בפרס כתיבה בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ "2001 ונכלל באנתולוגיה "טעם החיים " בעריכת ירון אביטוב ורן יגיל   ובאנתולוגית סיפורים שתורגמו לספרדית  Un Solo Dios" בעריכת  ירון אביטוב  הרומן שלי "לאורה"   ראה אור בהוצאת מודן בנובמבר  2009 וזכה במקום הראשון בפרס קוגל לספרות יפה  2011 ספרי השלישי " הרובע הקטן" אבן חושן אוגוסט 2015 ספרי הרביעי "אהבה מסותרת" יראה אור כותבת גם שירה שירי התפרסמו במדורים הספרותיים בעיתונות הכתובה ובכתבי עת ספרותיים ובאתרי אינטרנט                                                                                                                                                          

בת קוהלת

  סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם(קוהלת פרק יב פס' יד)       בת קוהלת   לא איני מלכה אבל מכירה ממרחק כמה גילגולים וכמה את הנסיך הנוגה מירושלים (למדנו באותה אוניברסיטה של החיים) שהקהיל קהל רב ונתן בו את קולו אף אני מקהילה ומתקהלת ועושה קולות חרישיים של שטיח או צריח ...

קרא עוד »

כוהנת,

  כוהנת    והתקדשתי לך בקודש קודשי דל"ת על דל"ת  אמות צפופות  שבעים ושניים פעמונים תלויים  על גלימתי הלבנה והם מצהילים בי אותיות אש  לבנה וחבל כרוך על כף רגלי שאם אשקר לך פעם ימשכוני משם ללא רוח חיים ואם לא -תשכון בי  ולא אמות תצלצל בי עד כלות   

קרא עוד »

דבש

    דבש מצאת אכול דייך, פן תשבענו והקאתו' (משלי כה, טז       דבש   אין שמחה גדולה יותר מהתרת הספקות ואיך אפשר בלי הספק שהרי העולם הוא העלם תעלומה עלומה והחושך הסמיך הוא שכחה וכחש איך אפשר אם יש יותר סימני שאלה ותהיה ובהייה וקריאה נואשת אבל הנפש הבהמית שבי רוצה דבש להקהות את העוקץ הבו לה ...

קרא עוד »

כישוף

 לחיי כל הסבתות בעולם     כישוף  הו מאמא עיישה יקרה שלי איך על יד הפרימוס שלך בדירת חדר של עמידר לימדת אותי שְחוּר לבן כשהייתי כלה צעירה מאוד ואמרת לי:   תטגני בצל בשמן על המחבת עד שיהפוך לְמַעְג'וּן שזה ריבה חומה, בינתי,   רבע שעה  לפני שבעלך יגיע הביתה מהעבודה ככה ירגיש ריח של בית ותיקחי שתי ביצים ותעשי מהם ...

קרא עוד »

עוגיות

זכר ונקבה ברא אותם-נשמה אחת ובשעה שנמסרות הנשמות לשילוח בעולם הזה ,כדי להתגשם בגוף, מפריד הקב"ה את הנשמות לשני חצאים -זכר ונקבה. מאז כל חצי מתגעגע לחציו להיות לשלמות אחת ואם לא ימצא זיווג משורש נשמתו   להתחבר כדי להתחבר לאותה שלמות  יקרא: פלגא דגופא (חצי גוף) עד שימצא השלמות האבודה. (על פי הזוהר הקדוש)     עוגיות   כשעמדנו על ...

קרא עוד »

כל נדרי

  כל נדרי         יש שתי תפילות ש"עושות לי "את זה ביום כיפור אחת מהן היא "ונתנה תוקף" של אמנון ממגנצא מהמאה העשירית והשנייה מרטיטה לא פחות היא תפילת "כל נדרי" ולא רק אותי, זוהי תפילה שהרטיטה את לבבות העם היהודי הרבה שנים. מהי תפילה זו ומהי מהותה?  תְפִילָת "כָּל נִדְרֵי " היא תפילה הנאמרת בערב יום הכיפורים, לפני שקיעת ...

קרא עוד »

געגוע

געגוע       הנה היא שוב  משחקת באותיות  החודש הכי בודד בלוח השנה שלה כמו בחמש אבנים     בילדות רחוקה   תִּשְרֶה עליך ברכה            רֵיי ילדי בני אהובי קרן  אור שלי ותשוב כבר מן הניכר כי תַּש כוחי כמה תַּש   היא מקפיצה אות אחת למעלה ומטילה למטה שלוש ומוסיפה עוד אחת מליבה כדי לנצח את האבן ...

קרא עוד »

שנות טובות

   לכל חברי שנה טובה ומבורכת שנה אחרונה לגלות וראשונה לגאולה .גאולת הנפש והרוח. אמן .           שנות טובות   שנות טובות  מחזירות אותה תמיד אל  ההפסקה של כיתה דל"ת כשריח חצב וסתיו וקלמנטינות נישא באוויר ורימונים התפוצצו מעסיס בחצר של פיומקה השרת של בית הספר. דיגדוג של סקרנות היה לופף את האצבעות הזעירות, שלא ידעו ...

קרא עוד »

תפילה

        תְּפִילָה   עַכְשָׁו גֶּשֶׁם עָבֶה בִּשְׂדֵה הַקְּרָב וְאוֹיְבִים יוֹצְאִים עָלַי מִבַּיִת  וְטַלִּיתִי קְרוּעָה  זֶה אוֹמֵר כֻּלָּהּ שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר כֻּלָּהּ שֶׁלִּי וְהַתְּכֵלֶת מוּעֶמֶת  כְּמוֹ הַזָּהָב וֶאֱלוּל מְיַלֵּל בִּי רוּחַ  סוֹעֵר וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁמֶּלֶךְ עוֹבֵר בַּשָּׂדֶה וְעַל גְּלִימָתוֹ פִּרְחֵי אֱלוּל וְהֵם נוֹשְׁבִים עַד פִּתְחֵי לִבִּי כַּמָּה זְמַן,  אֲנִי אוֹמֶרֶת לוֹ כַּמָּה זְמַן אֶהְיֶה פֶּתֶק חָתוּם בְּתוֹךְ בַּקְבּוּק עַל פְּנֵי הַמַּיִם ...

קרא עוד »

שפה זרה

שפה זרה   הם ישבו זו מול זה בקרון הרכבת .הוא גבר מזדקן,  ששיבה זרקה בשערו והיא בת גילו לערך צהובת שער ולבושה שחורים. לא ראיתי את פניה ,היא תחמה לה מרחב קטן והצטמצמה בו מותחת קו מפריד בין מושבה למושבי. אני מצטופפת לידם בקרון חמושה במשקפי שמש גדולים וכהים המאפשרים לעיני לרְאות ולא להֵראות. הם מדברים ומדברים. הוא אומר ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לחנה טואג