נכנסתי לאלונית העמק בדרכי לצפון הרחוק לשתות קפה ולהתרענן. הזמנו קפה הפוך. לא הבנתי את פשרה של התכונה המיוחדת שנעורה בי פתאום כשדרכה כף רגלי באלונית הזאת. הרי זו אלונית ככל האלוניות, פונדק דרכים נידח על אם הדרך העולה או היורדת . היה זה הריח שהכה בי מיד בהיכנסי לשם – ריח ציפורן מהול בקינמון ומושק חרוך. ריח של התאהבות. ...

מתחתיו ומצדדיו הגדות צרות בו מֵיצָרִיםדוחקות בו צִמְצוּמֵי צִמְצוּמִים הוא פוסע פנימה חוצהחוצה פנימה וחוזר הלילה ומשחיר בו כוכבים ואין לו מעקה רק מועקת גליםהוא גשר מים על מים סוערים      

שבעה אומרים שכל השביעין חביבין :השבת חביבה על כל ימות החוליןוהשמיטה חביבה על האדמהושבע ספירות ושבעה רקיעים ושבעה מינים – כולם חביבין.ואני אהבתי את האצבע השביעית שלךשהיתה מורה בי רוך ורחמים הליכותואזהרות והיתה מדגדגת את קצה חוטמי ומצחיקה אותי כמו ליצנית רפואיתוצועדת על זרועי ואומרת לי מה שאוֹמַרלימים לתינוקות שלי: איש קטן הולךהולך הולך הולך הולך והלכת. וישבו כל השביעין לְבַכּוֹתְךָ לא נגרע מהם ...

  פְּלִיטָה  ככה בראת אותי. על קו הגבול.  שעטנז. צמר ופשתים גם יחד.  שתי נפשות מתנגחות בעיר הקטנה של  הגוף. ברזל בא בסלע עתיק  ויונה קטנה הומה בחגוויו .  וכמה מגרד הפשתן בעור.  מוסיף חברבורות על חברבורות.  ואין בי מעוזו של נמר כדי לגנוב את הגבול.  קשים שומרי הגבול בדרך לארץ המובטחת  ובקו אמת המים רוצה המדבר להשאיר חותם  לסמא ...

 אני מונה עוד שנה במנין השנים מנסה לרכוס את קרעי הוואדיותלהדביק בחלב ציפורים כל מה שנפעראבל הזמן הו הזמן מתנדנד כמו שיכורבמסילות בו זמניות רגל פה רגל שםומתוך חגווי הסלע הכל נראה קטן

נכדי משתמש בשמינית דשמינית של המילון כשכואב לו בגוף הוא אומר: מכה בטיטול, מכה באוזן מכה באצבע, מכה ביד, מכה ברגל , מכה בראש ומכה בתרופה כשמר לו בפה ואני שמחה שלא הגיע לאַל עור הדק של בית החזה ולא אמר: מכה בלב אבל לפעמים יש לו עיניים עצובות כמו של קוקר ספניאל ואני יודעת שנפשו מתעטפת במשהו שהוא מתקשה ...

וירא אותה שכם בן חמור החִוי נשיא הארץ ויקח אותה וישכב אותה ויענה"(בראשית ל"ד( כל חטאה של דינה היה שיצאה לשוח בשדה לרעות באחו הגדול של הצפורים לראות בשושני השמש היא לא הזמינה עוד יופי על יופיה היא לא הזמינה עוד נועם על נועם טפיפותיה בין הדשאים. הירוק אהב אותה מאוד והאדום צייר לב באמצע שפתי התות שלה היא לא ...

בילדותי היה עולמי ענו כמו להבת פתיליה רכון כמו אופניו של אבי על קיר הבית אבל ידעתי לכשף טבעת קטנה שמצאתי ברחוב ואילפתי שדים אדומים בנקיפת אצבע ענודה והזיתי סוכר במקרר הקרח הישן שלנו וכשבא החשמל בסוכר קפאו כל ציפורי השיר על החוטים וכשגנבו לויטוריו דה סיקה את האופניים בהצגה יומית ראיתי את אבי חוזר לעת ערב מעבודתו בידיים ריקות ...

אהבה love amor ובערבית שאני זוכרת מהסרטים של לילות שישי כשהייתי ילדה זה הָוָו'ה – ארבע אותיות. גם המילה הויה היא ארבע בעברית בלולה בשמן למאור וביום שישי אחד בין הערביים ראיתי רשום על העננים שהוורידו כמו שושנה אותיות לבנות לפי הסדר : הי' באה ראשונה והזמינה את הה"'א ואת הו"ו ולבסוף באה הה"א וחתמה בנשיקה את השמים והוריתי לך ...

ובחלומי אנשים צוהלים ואתה בוצע עוגה באצבעות דבש ומטעים אותי וצבטתי אצבעות בבשרי לוודא שהחלום אינו חלום והעוגה עוגה ואתה אתה והאנשים החגים סביבי כצפורי שיר אנשים כי הרבה ימים אני יעקוב חופרת בארות צחיחות כמו יצחק ואברהם אוסף נקטר חסדים מנפשי אל תוך בקבוק וחותם אותו בי בחותמת שעם פתק קטן המבקש להיקרא מים מתפוצצים אבל אתמול חלמתי עוגה