מוקדן לילה

 

 

 

 

 

 

 

מתוך פסטורלה עירונית –סדרת קצרצרים מהעיר הגדולה

 

 

 

                  

                 מוקדן לילה

 

מחר בבקר ילך להתפטר וזהו ,הבטיח לעצמו בפעם המי יודע כמה, כשעלה על יצועו,ומחר בבקר זה שבע בערב. ישים את תג הזיהוי הפלסטי ואת חוברות ההדרכה וקופוני ההנחה,האזניות והסרבל האדום על שולחנו של מנהל המשמרת,וילך. נמאס לו.

מזה שנים הוא עושה לילותיו כימים כמוקדן לילה בחברת הכבלים בע"מ ,נציג שירות למי שאינו רוצה בדיוק שירות , אלא משרת.

נו…מה כבר אפשר לצפות מב.א כללי…לועג לו קול אכזרי בתחתית העורף

כולבוייניק   אוכל הכל
 אוכל… אוכל …נו טוב.. אבל למה דווקא את מה שמבשלת לו פרידה המעריצה הלילית הקבועה,למה דווקא אותו היא רוצה להאביס הא?

"בישלתי לך מרק פטריות טעים" מתחנחן הקול שלה   "מתי אתה בא?"

בהתחלה הסכים מתוך נימוס והבטיח לאכול את המרק והדגים  חביתות הירק והספגטי בולונז והירקות המאודים, שבישלה לו לתוך הלילה, רק שתרד לו מהקו והוורידים, אבל היא לא הרפתה המשיכה לבשל לו  לתוך האוזניות ,להרתיח , להמליח,לתבל ולהקדיח כמו לגדוד,  פוקקת את הקווים . נבהל. פחד להשמין…

ואחריה בשעה קבועה ומדויקת מופיע "הגרגיר המתכווץ" (שגם הוא האכיל אותו הרבה חול…)

" אני מתכווץ " נאנק אנושות המסכן

" אני גרגיר חול קטן שהולך ונעלם אני כבר אי…נ…נו

הצילו"

בהתחלה נבהל, האוזניות שלו רטטו מדאגה, רצה להזמין אמבולנס, הליקופטר , משהו… אבל הרגיעו אותו בחמ"ל החם של המוקד,אל דאגה ,אמרו לו, הגרגיר הוא לקוח קבוע של הקו הלילי, הוא אכן מתכווץ בלילה, אבל ביום הוא שקט כמו דג  וחוזר לגודל הטבעי שלו , שישתה קצת מים.

גם זוג הזקנים לא הרפה ממנו ודווקא בשבתות.

"אין קליטה בערוצים " הם בוכים

"מה נעשה בלי טלוויזיה, גם הילדים לא מתקשרים וברדיו משעמם ואין לנו עיתון , תעשה משהו ,אדון"

ואחריהם מגיעה בתזמון מדויק גם האישה ההיסטרית, שחשבה שהוא גם טכנאי מכונות כביסה

"לא רק הערוצים שלכם הלכו לי פייפן, עכשיו גם מכונת הכביסה , מה לעשות מה לעשות ?" הוא שומע את ספיקות הכפיים שלה ורוצה לבכות.

וגם המעריץ הוותיק של הערוץ הבוליבודי מרתיח לו את הקו ,הוא רוצה רק סרטים של ראג" קאפור או לפחות אחמדיג"ן מחפור, ומעבירים את הטרחן למחלקת ההסרטה ומשם  להפקה ומשם למנהל המחלקה ותמיד הוא חוזר חלילה אליו , והוא צריך להסביר,להמליץ , להרגיע ולהזכיר  , ולדבר שוב ושוב אל הקיר…

ובלילה שזה  כבר יום ,ובפעם המיליון הוא מחליט להתפטר, שילכו כולם לעזאזל

אבל מתחת לשמיכה מציצה לה פרידה המבשלת ומרתיחה  לו שוב את הסירים, ומעל השמיכה זוג הזקנים רוצים את החיים שלהם בחזרה ,ומכונת הכביסה של ההיסטרית לא מפסיקה פתאום לטרטר,והגרגיר הקטן של החול מתכווץ ומתרחב,  מתרחב ומתכווץ   מעל לארון, כמו אקורדיון ,ועל מסך הקיר מקרינים סרטים  של ראג" קאפור כל הלילה, שהוא גם יום .

בשעה שבע בערב  הוא מתייצב לעבודה כמו פאקיר , חובב סרטים שכמותו….