הידידות עם א'

פרק 9: הידידות עם א"

בימים שבהם הסלימה אלימותו של בעלי כלפי, היציאה לסיבוב שלוש פעמים ביום עם "הבנות" הייתה המפלט היחיד שלי. מדי ערב, ישבתי בגן ציבורי עם ידידה, שגם לה הייתה כלבה. הבנות השתובבו יחד, רדפו אחת אחרי השנייה עד אפיסת כוחות, ואנחנו פיטפטנו. כך גם יצא לי להכיר את חבריה.

   א", אחת ממכרותיה, גרה עם בעלה לא רחוק מביתי. היא הייתה כבת חמישים, קטנטונת, עכברית ושברירית. בעלה היה צעיר ממנה בשנים רבות, גבר נאה, גבוה ומרשים. בתחילה חשבתי לתומי שהתחתן איתה כי הייתה מלאה בכסף. מאוחר יותר הסתבר לי כמה טעיתי.

    התחלתי להיפגש גם איתה. כדי "לקבל" את ברכתו של בעלי לידידות החדשה, הזמנתי אותה ואת בעלה לביתנו. להזכירכם, באותה תקופה בעלי אסר עלי לעבוד, להתראות עם חברים, והגביל את ביקוריי בבית הוריי לזמן קצר ביותר. הוא דרש "לאשר" כל אדם חדש שפגשתי ורציתי להתיידד איתו. על פי רוב ,הוא לא נתן את "ברכתו".

   הייתי כל כך בודדה, שממש שמחתי שהוא קיבל את א" ובעלה בסבר פנים יפות, הזמין אותם לארוחות בביתנו, והרשה לי לשמור על קשר על א".

   לאט לאט היא החלה לפתוח את ליבה בפניי, וסיפרה לי על היכרותה עם בעלה, האהבה שהרעיף עליה, איך נשבתה ביופיו, טוהרו ובקסמו, עד כי החליטה לנטוש לעד את רווקותה ארוכת השנים ועצמאותה, ולהינשא לו.

   זמן קצר לאחר שנישאו, הוא החל להכות אותה, לגדף אותה בכל הזדמנות ולהשפילה. אז היה מצטער, מבקש סליחה, מרעיף עליה מתנות ופינוקים, והיא שבה לזרועותיו. 

   הייתי המומה. עד אז לא ידעתי שנשים נוספות חוות על בשרן את אותו הדפוס, כמוני: האלימות, הפיוס, וחוזר חלילה.

  ניחמתי אותה כמיטב יכולתי. ריחמתי כל כך על האישה הציפורית והשברירית. רציתי לחבקה ולנחמה, ולהציל אותו מידי המשחית. יעצתי לה לעזוב אותו לאלתר, או להיפרד ממנו לזמן מה, ואפילו לפנות לייעוץ. אבל היא לא רצתה לשמוע.

   אני נותרתי אילמת כתמיד. לא סיפרתי לה דבר וחצי דבר על האלימות שאני סופגת, שאינה שונה ממה שהיא עוברת.  היתה לי הזדמנות פז לשפוך את ליבי, לגלות את הסוד הנורא, ואולי להתנחם ביחד עם נפש תאומה ולהתחזק בצוותא. אבל לא עשיתי זאת.

   באחד הימים, כשחזרתי מסיבוב עם הבנות, א" עמדה ליד דלת ביתי ומיררה בבכי. כשניסיתי לדובב אותה, ראיתי שפניה נפוחים ומדממים ממכות. ניסיתי לעודד אתה לפנות למשטרה. היא פחדה לחזור הביתה, וסירבה ללכת למשטרה. בילינו את אותו היום ביחד, עד שעה מאוחרת בלילה, שאז חזרה לביתה.

   למחרת היא סיפרה לי שהיא התפייסה איתו, וכי "השלום והשלווה שבו לשכון במעונם". 

בפרק הבא: ציפורי טרף, ציפורי שיר