בננות - בלוגים / / בֶּר נאססיטיס
סיפור מהחיים
  • שולמית גלאור

    אני מתרגמת מאנגלית לעברית.  עובדת במקצוע זה 25  שנים.  עובדת עם הוצאות לאור ולקוחות פרטיים מהארץ ומחוץ להארץ.  במשך  15 שנים עבדתי בעריכת תרגום התנ"ך לעשרים דיאלקטיים הודיים, עבור חברת WBTC מטקסס.  גרתי בהודו בחיפוש אחר גורו במשך 4 שנים (בין 1977-1980), ושבתי ארצה במפח נפש. בסופו של דבר מצאתי את מה שחיפשתי במקום אחר לגמרי. אחת לשנה אני נוסעת להודו כדי לעבוד על פרוייקט התרגום של התנ"ך. מעת לעת כותבת סיפורים. סיפוריי פורסמו ב"זמן תל אביב".  נשים יקרות,  על דפי הבלוג הזה, אפתח את כל הנושא של נשים מוכות, כמי שהיתה בעברה אישה מוכה בעצמה. למזלי, יצאתי מזה ושיקמתי את חיי.     אני אחלוק אתכן את הכאב שלי, ואפתח "מקלט" לנשים מוכות, המיועד לאלו מכן הנמצאות במקום השפל והנמוך ביותר שניתן לרדת אליו בזוגיות, או לאלו שנמצאות בדרך לשם. נדון יחדיו בדרכים שבאמצעותן ניתן אולי להימנע מן הכאב והסבל המיותר הזה, ובעיקר, לא להגיע לסכנת חיים.     אקשיב לכן, אנסה לתמוך בכן ולייעץ לכן מתוך הניסיון שלי. אשמח לקבל פידבק, ואשתדל לענות על כל תגובה. אשמח אם תתרמו מניסיונכן, ותסייעו לנשים שיבקשו כאן מקלט.

בֶּר נאססיטיס

בֶּר נאססיטיס

 

מוקדש לבננות ולבננים

 

 

מה בסך הכול צריך בנאדם?

 

קצת שמיים תכולים

 

אדמה ירוקה

 

אוויר צלול לנשימה

 

ושמש מחממת

 

 

קצת מזון לגוף

 

ולנשמה

 

קצת אהבה

 

ממשפחה, חברים וחתולים רכים

 

 

קצת אמונה בבורא יתברך שמו

 

קצת געגועים למה שהיה ולא ישוב

 

קצת ייחולים לחיבוקי בחיק האלוהים

 

קצת תקווה לימים טובים

 

 

וקצת בננות בלוגס, שהמילים הצבעים והציורים מפרי עכברם

 

מנעימים לי את החיים, מחממים לי את הלב, מרעננים לי את הנשמה,

 

מחדדים לי את הראייה, מפעמים בי כמו שיר אהבה, וקוראים דרור לדמיוני.

 

 

 

וזה המקום להגיד המון תודה למשוררים, על השירים הנפלאים שלכם, שאלמלא פורסמו באתר לא הייתי קוראת אותם. כך נפלה בידי זכות גדולה להתברך מכם מדי יום ביומו. 

 

 

 

 

 

2 תגובות

  1. שולמית, תודה גם לך! וטוב שאת פה.

    מי זה דב בֶּער נסאסיטיס? הוא יהודי סלוניקאי? 🙂

  2. יפה מאוד שולמית.

    🙂

    חג-שמח !

© כל הזכויות שמורות לשולמית גלאור