אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

להיות נסיכה: 3 חברים יצאו לדרך

    בימים האלה – כשאני עסוק מעל לראש בפסטיבל השירה – אני מפקיד את הפוסט בידיכם:   זוהי השלישיה מהבאר, מ"משחקים בבננות: גברים, תשוקה, יין, קלפים" שמסרבת להפסיק לשחק, ויצאה עכשיו לסיפור הרפתקאות מופלא ונורא – בהמשכים*.   מי שרוצה להצטרף מוזמנ/ת להוסיף קטע המשך של שמונה שורות עם משפט אחד מהקטע הקודם, ולציין למעלה את מספר הקטע.  כל הקודם הוא ...

קרא עוד »

הייד פארק שירה

נא לכתוב בנושא ההודעה: הייד פארק שירה   וכבר אפשר להציץ בוידיאו של עץ המשאלות 2007, לראות גם את ההיילייטס של השנה, ולקרוא עליהם קצת ברשימות ב-walla  וב-Ynet, או לבחור מה ממש בא לכם מתכנית הפסטיבל המלאה.

קרא עוד »

השיר שהוא דרך, השיר שהוא מקום

    השיר שהוא דרך, השיר שהוא מקום   1 מהו מעשה השיר מבחינת המשורר?  ולמה לנו מעשים כאלה? – המטפורה שהייתי רוצה להציע כדי לנסות להשיב דרכה היא  "השיר הוא דרך". ומה פירוש "דרך"?   – קודם כל, "דרך" במובן הפשוט, שהשיר בנוי כמבנה קווי על ציר של זמן (בניגוד, למשל, לציור או לפֶסל, שקיימים בתוך מרחב). לכן כמו ...

קרא עוד »

לא לשווא חיכינו לברברים

  הַבַּרְבָּרִים:  סִבּוּב שֵׁנִי                       לֹא לַשָּׁוְא חִכִּינוּ לַבַּרְבָּרִים, לֹא לַשָּׁוְא נִקְהַלְנוּ בְּכִכַּר הָעִיר. לֹא לַשָּׁוְא עָטוּ גְּדוֹלֵינוּ אֶת בִּגְדֵי כְּבוֹדָם וְשִׁנְּנוּ אֶת נְאוּמָם לִכְבוֹד הַמְּאֹרָע. לֹא לַשָּׁוְא נִתַּצְנוּ מִקְדָּשֵׁינוּ וּבָנִינוּ אֲחֵרִים לְאֵלֵיהֶם; כַּדָּת שָׂרַפְנוּ אֶת סְפָרֵינוּ אֲשֶׁר אֵין חֵפֶץ בָּם לָאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה. כִּדְבַר הַנְּבוּאָה בָּאוּ הַבַּרְבָּרִים, וְנָטְלוּ מִיַּד הַמֶּלֶךְ אֶת מַפְתְּחוֹת הָעִיר. אַךְ בְּבוֹאָם עָטוּ לְבוּשׁ כִּלְבוּשׁ ...

קרא עוד »

ספר השירים של "משחקים בבננות: גברים, תשוקה, יין, קלפים" ומשחק חדש

           למי שעדיין לא שם הימור:  לוח התוצאות המתעדכן של "משחקים בבננות: גברים, תשוקה, יין, קלפים"       הַדּוּ שֶׁלִּי: ג"אקּ וְלָבְּרַאקּ, שֶׁלֹשְׁתֵּינוּ קָפַצְנוּ אֶל הַבָּאר בְּרוּ מוּפְטָאר, סִדַּרְנוּ לָנוּ רֹאשׁ מָלֵא – בּוג"ולֵה. הוֹ הוֹ, ג"אקּ, אֵיזֶה מִשְׂחָק, מְזַיֵּף אֶת עַצְמוֹ לָדַעַת – מָה בְּיָדוֹ שֶׁל לָבְּרַאקּ. אֲבָל מֵהַצַד שֶׁלִּי, מִי יִזְכֶה, זֶה מַמָּשׁ לֹא מְשַׁנֶּה ...

קרא עוד »

משחקים בבננות: גברים, תשוקה, יין, קלפים

        משחקים בבננות:  גברים, תשוקה, יין, קלפים   בימים אלה, כשהמוח מהביל והמוזות מזיעות, מה כבר יכול לעורר אותן? ארוס? תנאטוס? מזגן? ארטיק? משחקים? מן הון להון, בין שרעפַּי המהבילים נזכרתי בסיפור סיני מרוֹמן שלוש הממלכות, שעניינו שירה, משחק ומוות: לפני הרבה הרבה שנים צאו-צ"י נאסר והובא אל אחיו הקיסר צאו-פי, שכעס עליו על שלא בא להלוויית אביהם. ...

קרא עוד »

אחרת מתענגת עליו

        אחרת מתענגת עליו בפוסט קרישנה וראדְהה עושים אהבה ראדהה וקרישנה מתחברים בחיבור ארוטי של אישה עם אהובה. ראדהה שמסמלת את הנשמה וגעגועיה אל האל, מדברת ללא בושה על כיסופיה אליו: יָדְךָ עַל שָׁדַי קְרִירָה מִמִּשְׁחַת הָאַלְגֹּם, קְרִישְׁנָה; בְּשֶׁמֶן הַמּוּשְׁק צַיֵּר נָא צוּרַת עָלֶה עַל קַנְקַן אַהֲבַי!   הטורים הם מתוך ה"גיטָה-גוֹבינְדה", יצירתו של ג"איאדֶוה, שקרובה זה שנים גם ...

קרא עוד »

רוחות משוטטות

    דִּמְדּוּמִים   רוּחוֹת מְשׁוֹטְטוֹת עַל פְּנֵי הָאֲגַם מַפְצִירוֹת בְּךָ פְּתַח לָנוּ   לֵב, עַיִן, גּוּף לָחוּשׁ שׁוּב מִבַּעַד   לְחַיַּת הַבָּשָׂר                        לִטְעֹם לִנְשֹׁךְ לְהִתְעַנֵּג לְהָרִיחַ. הֵן זוֹכְרוֹת תְּחוּשׁוֹת גּוּף   שֶׁל חַיָּה, שֶׁל עֵץ     גֶּשֶׁם, חֹם, כֹּבֶד, תְּנוּעָה – הֵן הָיוּ פֹּה כְּבָר, עִדָּנִים לְפָנֵינוּ רוֹעוֹת אֶת הַגּוּפִים בֵּין יְצוּרֵי חֲלוֹם. וְלֹא עָזְבוּ עִם הַשְּׁאָר                  אֶל הָעוֹלָמוֹת הַקַּלִּים – ...

קרא עוד »

מה נשאר לי לומר לכם?

           מה נשאר לי לומר לכם?   שלל כתובות המצבה שהתאסף בתגובות לפוסט גם אני לא הרחקתי ללכת  נראה לי שווה קריאה בפני עצמו. כולכם מוזמנים להוסיף פה עוד משלכם ומשל אחרים.   אני מוסיף כאן בסוף את שיר המוות של המשורר היפני סנטוֹקה, שאהוב עלי במיוחד, ואחריו את החדשים שלכם.   * כאן נחה, מיושנת כפסיק ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור