רותי רום ציירת וסופרת

*   גם כשהאדמוֹת רעדו   ידעתי שזה עניין של   אָבָק.   בֶּרֶד שמסתיר הסתלקות מרֵאשִית   עורך היכרות עם   לילות רועדים   שְברים שמסוֹרגים לַמוח   נקלעים לַשיער   נִצמתים לְרשתית העין   נדבקים לְעוברים וְשבים   לזכוכיות מנופחות בצבעי הקשת   נצמדים לַחזיות בְּחלונות הראווה   בעיר זהבהבה שְמַיִם חותכים אותה   ובְּליני מתפרץ מכּתליה   ...

מזמן לא הייתי כאן. הייתי בחופשה מעצמי ומארצי. בינתיים אני רואה שיעל עזבה למחצה וחבל, המגע איתה היה נעים. מצרפת שיר.                                          *        בּחלל נוזלי   אפרודיטי שלי עושָה   אהבהבים   משרישה מֶגֶד   דודֵיה   מֶתֶק מין לא   היגייני   מִתרבָּה בתוכי   לאין ספור רשפים   ועושָה בי.   אימפריאלית לגמרי   ...

עמדה דוכיפת על מעקה דוכיפת של ילדים עם ציצית אל תתבלבלי דוכיפת שלי אין לַך טוֹטֶפת בזמן הזה על אי בארץ שרבית אני הלכתי לתמיד לא נזקקתי למצֶ"טָה ראי דוכיפת יפָה מַשהו בָּראש נִפתח פתאום יום נהדר רק היזהרי מתוקה שלי לא לעבור את הקו הירוק.

אהבה מודרנית אני יודע רותי רום   לא היתה פה נטיית-לב מילדות שהתממשה. ובכל זאת, הוריי הגשימו את החלום של שאו ציונה נס ודגל. זה היה מזמן. לפני שלושים וחמש שנים. ארבע שנים מאוחר יותר באתי לעולם. קראו לי ציונה. למה לקרוא לילדה סתם דליה או שושי אם אפשר לתת שם שיבטא חלום גדול? היום אין ילדוֹת עם שם כמו ...

          צ י פ ו ר נ י י ם כשנורית באה לבקר את מרסל בבית-האבות היא עושה לה מניקור. גוזזת את הציפורניים הארוכות, משייפת, מנקה ומושחת אותן בלכה רעננה. אני חושבת שמרסל אוהבת שהציפורניים שלה אדומות וזה יפה בעיניה, אף על פי שהרבה דברים היא כבר לא מבינה. שמתי לב שכשהיא עוברת ליד המראה היא מתבוננת ...

סיפור פשוט על אהבה   מאת: רותי רום        העיר מתעוררת ושושי לא נשברת חג. שושי לא תיתן מתנה חג. שושי צריכה לקבל מתנה חג. נשמעו מחשבות של פרידה חג. מברשת איפור מהודרת יש פרוטוקול של חג      שושי שומעת אותו צועד על מכשיר ההליכה וחושבת שצריך להשאיר עדוּת למה שקרה כאן הוא מתקלח נכנס בשקט לחדר ...

    לובה חרל"פ   עקיצת בת הרב   אמסטרדם של המאה ה-18 קמה לתחייה ברומן היסטורי הנרקם סביב דמותה של בת משפחת הרבנים הידועה.     רותי רום, עקיצת האקנתוס, ידיעות אחרונות-ספרי חמד, תל אביב 2007, 461 עמ'       "קבענו בדאם. הרחובות היו מלאים אנשים שסיימו את יום עבודתם והכיכר המתה כהרגלה צעירים ותיירים מכל העולם… ליד ...

    עקיצת האקנתוס מאת: רותי רום     1     כשמבזיק חשמל בשמים וקולות נשמעים ממעל, בטוחים יהודי הגטו כי אל נקם ושילם מצחצח חרבותיו ויוצא לנקום ביהודיו על ריבם ועל פיצולם. אז נצמדים גם אותם יהודים סתם לקמעות שהצפינו תחת כריות, תחת אבני סף הבית, על כרכובי אבן שפסוקים חקוקים בהם או בתוככי בגדים מגולגלים ומוצנעים בחשכת ...