רותי רום ציירת וסופרת
*
גם כשהאדמוֹת רעדו
ידעתי שזה עניין של
אָבָק.
בֶּרֶד שמסתיר הסתלקות מרֵאשִית
עורך היכרות עם
לילות רועדים
שְברים שמסוֹרגים לַמוח
נקלעים לַשיער
נִצמתים לְרשתית העין
נדבקים לְעוברים וְשבים
לזכוכיות מנופחות בצבעי הקשת
נצמדים לַחזיות בְּחלונות הראווה
בעיר זהבהבה שְמַיִם חותכים אותה
ובְּליני מתפרץ מכּתליה
וטינְטוֹרֵטוֹ מבליח בהיכליה.
כל הרהב הזה שמביים
פּאתוס
אלים
וְחרדות
צובע אינרציה של קיום
במסלול הֵיאספוּת
וּמוטמע ביופי וּבנימוסים
טובים.
פּוּדרה.
זה מה שזה.
אבל השיר הזה, רותי, הוא בטוח לא פודרה.
כן זה נכון, רק אבק, כל כך הרבה דברים מסתתרים למטה. זאת דקות הבנה שצריך לזכור…
להתראות טובה
זה יפה.