רותי רום ציירת וסופרת

    ח ו ם אני מהדקת את הקנבס לקיר, מחליקה עם היד את הגלים שנוצרים בבד ונועצת שלושה מסמרים בכל צלע. אני עוצמת את עיניי וחשה במגעו הקר. אני מציירת עליו בצבעים חמים: אוקר, כתום, עוד שכבה ועוד שכבה. ממתינה מעט שהצבע ייבש ואז נוגעת. אצבעותיי נתקלות באטימות קרה. אני מציירת שעירות: שעירות חייתית, שעירות קפואה, שעירות שבורה, אבל ...

* גוּף מִתְ – עוֹ – רֵר מ – גַ – שֵש מעוניין ! מניח יד מ – פַ – שֵֹק מ – מַש – מֵש רירררר…. דוֹחֵק ! נִקְבָּה מִס – תַח – רֵ – רת שַבּ – לוּ – לית חליל מ – נַ – גֵן מ – פַ – לֵ – ח צועק: תשמיש ! תשמיש ! ...

      *       ברחוב של מלכים   אשה שמנה – נַ – נַחְ – נַחְמָ   בּוּס – בּוּס – בּוּס  קפה   כאילו פאריז   פְּססס…  זוֹז – זוֹז   מַפלט עשֵן   נַ – נַחְ – נַחְמָ – נַחְנָחִית – עיר – נַ –   אבל זה   קינג   ג"ורג"   בּוּש   ...

                                             עקיצת האקנתוס                                                    פרק 2   השעון מעל ראשה של הספרנית נקש רבע, נקש חצי. סוף סוף! חשבתי באושר ודפדפתי במחברת. דף ראשון, דף שני, כתב היד סגלגל, הנה הוא נמתח ומתקמר כגבו של חתול. לפתע מאיץ, מיטלטל בסערה, ושוב מתגלגל באהבה או ננעץ בחקירה. ואז נשמט מן השורות הישרות, האותיות גדלו, כביכול פערו את פיהן כאילו אימה אחזתן, ...