רן יגיל
סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987). שירים: מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988), ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996), ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל, סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001). נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
אני ואפסי רומן (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008). עריכה: הצעיף האדום /
יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997). בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף
ירון אביטוב
טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) בשיתוף ירון אביטוב. הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב
רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות
רן יגיל סופר ועורך
רני היקר ,כל כך התרגשתי משירו של ויכרט גם משום רגישותו וגם בגלל גיורא לשם זכרו לברכה ,הכנס לפוסט שלי מה13.5.2010 "על סימנים ומה שביניהם" ושים לב מה הוא כותב שם בענין הנר ואלוקות ועוד…
נראה לי שזה הדיאלוג הכי משמעותי שהיה לי כאן בבלוגיה
נר לנשמתו
יהי זכרו ברוך אמן
שלום רני
הגבתי בפוסט בנ.ר.ג ומשום מה זה לא עלה.
השירים של איזקסון ווויכרט יפים ,אבל אני מעדיף להתייחס לשיר של כרמלי.
השיר בוטה, אין לי שום בעייה עם זה. אבל יש לי בעייה עם התוכן.
נכון ששיר הוא לא שיעור בביולוגיה, אבל לבנות שיר שלם על טיעון לא נכון:
הנה משהו על ההתבגרות המינית של השפן (דומה הסיפור גם אצל החזיר)
הריון נקבת שפן הסלע אורך בין 6 ל-7 חודשים, שבסופם נולדים 2 עד 4 גורים. הגורים נולדים מפותחים יחסית: עיניהם פקוחות עם היוולדן, וגם פרוותם שלמה. הגורים מסוגלים לאכול מזון מוצק שבועיים לאחר לידתם, והם נגמלים מחלב אמם עשרה שבועות לאחר לידתם. בסביבות גיל שלוש שנים הם מגיעים לממדים של שפן סלע בוגר. שפן הסלע מגיע לבגרות מינית בגיל 16 חודשים, ותוחלת חייהם עומדת על 10 שנים.
מישהו כתב בנ.ר.ג. שעודד בחור עם ביצים. לי דווקא השיר שלו מתקשר באופן ברור לתסביך אדיפוס ופחד מסרוס.
וכדי להרגיז אוסיף שיר משלי:
בציר בטוסקנה
דָּרַכְנוּ וְדָרַכְנוּ בַּגַּת
כָּל הַלַּיְלָה הִשְׂתַּרְגּוּ רַגְלֵינוּ
עַד כָּל עֵנָב
כָּל תָּא שֶׁתָּפַח
הִגִּיר תִּירוֹשׁוֹ לָאַגָּן.
בקיצור: שילכו להזדיין הקנאים
(וכאן צריך לבוא סמיילי)
גיורא