רן יגיל
סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987). שירים: מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988), ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996), ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל, סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001). נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
אני ואפסי רומן (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008). עריכה: הצעיף האדום /
יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997). בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף
ירון אביטוב
טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) בשיתוף ירון אביטוב. הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב
רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות
רן יגיל סופר ועורך
היי רני יקר, שבוע טוב.
קראתי עוד אתמול את הראיון. מרתק ביותר. מאד מאד מרגשת וברוכה היכולת הזאת שלך להביא את הפריפריה למרכז, באופן הכי חכם והכי לא מתנשא שפגשתי.
ואני כמובן מדברת גם על פוסטים קודמים שלך, שמפאת צפיפותם כי רבה אינני מספיקה להגיב.
תודה תודה. זה כל כך חשוב לדעתי. קודש של תפיסה חברתית.
ראיון מרתק, רני, המוציא מהמשוררת היקרה הזאת את המיטב
הגיע הזמן באמת לספרות אמונית חדשה ואיכותית , שתיתן תשובות לדור התועה והנבוך הזה ספרות אקסיסטנציאליסטית של דלת אמות הכרך והחדר הסגור, היא פאסה
כמה אפשר לקרוא על הפרט המתבוסס במיץ של עצמו ללא מוצא?
ארכוש לי את ספר השירים הזה שעל פי הציטטות היפות שהבאת ממנו נראה מענין ועמוק .
תודה על חווית הקריאה, רני
רן גיל היקר!
הנה מסתבר לאט ובאופן נחרץ:
על כורחינו נשמע את המשוררים המגיחים מהבויידעם היהודי.
לא יזמינו אותם/ יקטלגו אותם אבל:
הלשון שלהם משחררת
העומק והתהוןדות שלהם – למרות שתל אביב הפסטיבאלית [אמיר אור למשל ושירתו]
מנתקת אותם תרתי משמע,
הנה צומחת ועולה ספינת האור…
אבל אורה הוא אור שמתגלה לאחר שיטוט מחגוי הגלאקסיה:
ההיריון המתקדם של המשוררת גם הוא קצת… מטאפורי
והלידה:
ספרות שתהיה דומיננטית
ותזהה את ההיתחדשות שמעבר ללשון לבדה.
כאן שירה יולדת.
יש לה זרע שאינו לבטלה:
אמן ואמן
יישר כוח לתגובה