רן יגיל
סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987). שירים: מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988), ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996), ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל, סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001). נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
אני ואפסי רומן (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008). עריכה: הצעיף האדום /
יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997). בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף
ירון אביטוב
טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) בשיתוף ירון אביטוב. הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב
רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות
אוי, רני יקר יקר. אמנם לא קראתי את האחרון, אבל איזה כיף שמבקר חכם חושב בדיוק כמוני. תודה, בחיי. חשבתי שהבעיה אצלי.
(טוב, נכון, זה לא סותר את העובדה שייתכן מאד שגם אצלי יש בעיה. אבל ניחא.)
איריס היקרה, אין אצלך שום בעיה. את ואני הקוראים שצריכים לשלם ממיטב כספנו כדי לקרוא את סופרינו ואנחנו רוצים יותר. לו הופמן היה משכיל לתמצת את תשעת ספריו לספר אחד או שניים – משאיר את העידית ומעקר את הזיבורית, ייתכן שהיה לו עוד "ספר יוסף" אחד או שניים, אבל כאמור – לדידי זה רק הידרדר אל הפוזה והמניירה.
ברשותך אוסיף:
מר הופמן היקר,
יפני אחד לחש לי: אדם בזקנתו
מומלץ שיעביר את חוכמתו לדור הצעיר
או שיניח את נכדיו על ברכיו.
דבר אחרון:
מר הופמן כל כך הקדים את זמנו
עד שהוא הוציא בלוג בדיו ולא באינטרנט!?