רן יגיל
סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987). שירים: מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988), ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996), ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל, סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001). נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
אני ואפסי רומן (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008). עריכה: הצעיף האדום /
יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997). בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף
ירון אביטוב
טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) בשיתוף ירון אביטוב. הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב
רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות
קצת נוסטלגיה. לפני שמיכל הציעה את הפינה "שיר עם הארה", שבה אני נותן אינטרפרטציה סוציו-ספרותית לשירה או לפזמונאות, הייתה לי ב"מעריב" פינה צנועה בשם "שיר והערה" במשך כמה שנים, שבה נתתי קומנטציה על שיר מדי שבוע. אני מביא אותה כעת כאן ברצף. לא נגענו. רן יגיל.
ועוד הערה קטנה אחת: בימים אלה, בחודשים אלה, בשנים אלה – אני שוקד על מונוגרפיה על יצחק אוורבוך-אורפז, משהו מן הלב, לא אקדמי. הנה לינק לפרקים מתוכה שפורסמו בבננות. הלינק הוא לחלק השלישי, אך בתגובה הראשונה בפוסט, עוד שני לינקים לחלקים הקודמים:
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=11571&blogID=171
יפה
לא בטוח שזה שיר
אורפז עצמו בשיחה עימי ביקש להגדיר זאת יותר כהיגד אישי בשורות קצוצות. תודה על התגובה. הורטיוס.
רן הי,
"גַּם אָדָם הַמַּרְגִּישׁ מָה אָדָם בּוֹדֵד מַרְגִּישׁ –
בּוֹדֵד הוּא" – הלא כך?
שיר יפה של ועל אדם המרגיש מה אדם בודד מבולבל ונודד מרגיש.
ולגבי השאלה שיר או היגד – נראה לי כי די שהכותב או הקורא (אחד משניהם) יקבעו כי מדובר בשיר ויהיה מונח לפנינו שיר.
(אני שואל את עצמי אם זה בדיוק מה שהייתי צריך לכתוב…..)
תתקשר לכשתוכל.
ד"ש — צדוק
צדוק, אתקשר. רני
הומז' לשלמי-תודה
שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי- תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-תודה. שלמי-
רק אני אוהב אותך. רני יגיל הגדול שבחברי, יקר לבבי על הוספה ואתה לא תדע
רני, מי המוקיון אני מנחשת, אבל על איזו הוספה מדובר ולא ידעתי?
וספה, ללי יקירתי, וספה. רני
הלוואי היה מוקיון, אבל לא זה המצב. רני