כף האהבה סופרת ומשוררת מן הפריפריה אל המרכז
וְאַתָּה מַכֶּה עַל חְטֵא
וְאַתָּה מֵעִיר בִּי יוֹם
וְאַתָּה בָּא מִן הָאֹפֶק
עַד מַגִּיעַ גַּם הָאֹפֶל
בָּעוֹרֵק הָרָאשִי
שֶל הַחַיִּים
שְנֵינוּ נִפְרָדִים
וְאַתָּה מַכֶּה עַל חְטֵא
וְאַתָּה בּוֹרֵא לִי עוֹלָם
בּוֹ שְנֵינוּ נִפְרָדִים
אֲנָשִים מִמֶּרְחָקִים לֹא יֵדְעוּ
לִקְרוֹא בְּסִימָנֵי הַזֹּהַר
רַק גּוּפִי יִלְהַט בָּרוּחַ
וִישָּכַח הַחֹמֶר
וְאַתָּה מַכֶּה עַל חְטֵא
עַל נְהִימוֹת קוֹלִי בַּשֶּקָט
עַל רַעַש שֶל דלתוֹת מִסְתוֹבְבוֹת
וְעַל האַיִן שֶנִמְחַק בִּרְגָּעִים
בָּשָר בְּבָשָר
וְאַתָּה מַכֶּה עַל חְטֵא
עַל מִלִּים שֶלֹּא אָמַרְתָּ
עַל רְגָּעִים שֶלֹּא יָדַעְתָּ
עַל הַנֶּצַח הֶאָרוֹך שֶנִּפְעַר בַּחַלּוֹן
הַקִּיר הַזָּר
וְאַתָּה מַכֶּה עַל חְטֵא
שֶלֹּא חָטָאנוּ
08/01/09
מה קרה?
ולמה להכות על חטא שלא חטאתם?
אוי, איך הצחקת אותי!!!מותר לי לתת לך חיבוק 🙂
שוש
גבריאלה, סליחה, זה בעצם לא מצחיק אולי היה טפשי מצידי לצחוק.
אני חושבת שהתגובה האינסטינקטיבית שלך – הצחוק – היא התגובה היותר נכונה.
מה עבר לך בראש אחר כך שחשבת שזה בעצם לא מצחיק?! (את יכולה להתייחס לזה כאל שאלה רטורית)
גבריאלה,
לא מצחיק אותי גם לכתוב שיר כזה כשבעזה נהרגים חיילים בשוגג מאש כוחתינו ומאש כוחותיהם מאמהות ואבות שמצטרפים למעגך הזה של השכול מהאחים החדשים שיהיו אחים לשכול, שאזרחים חפים מכל פשע בעזה וגם אצלנו כלואים כבר 13 יום ולא יכולים לחשוב על שום דבר מלבד לשרוד בתוך המלחמה.
לחשוב על כך שיש חיים כאן במרכז הארץ שונים מהצפון ומהדרום, כיצד להזהות, האם רק במילים? האם באמת מעשים מועילים?
אנו לא יכולים אפילו להבין כיצד זה פועל איך הכל חי באותה שנייה ציפור עוברת את הגדר מנחל עוז לעזה והיא לא מרגישה הבדל בין כאן לשם. רק אנו כאן לא מבינים מה נהיה כאן.
סליחה, אך לא הבנתי איך הדו שיח הזה, וביחוד תשובתך הארוכה שוש, קשורים לשיר
אפשר פרוש קטן?
גיורא, התשובה היא שם, עמוק, במקום שבו ארוס נושך את תנאטוס, ולרגע אינסופי חי בנצח.
אמיר, זה חזק מאיתנו, ובלעדיו אין אנו יכולים.
שושנה
גיורא
תודה על תגובתך.
לפעמים המעברים הדקים האלה בין החיים לבין היצירה הם ברורים לי ולפעמים לא. ואני חושבת שהיה כאן עוד משהו שאינו יכול להתפרש הוא ביני לביני וגם ביני לבין אחרים שאולי לא הבינו אבל לא אוכל לפרש להם.
נורית גוברין כתבה מאמר יפה באי-מגו על הנושא "למה התכוון המשורר" כדאי לקרוא אותו
http://www.e-mago.co.il/Editor/literature-2633.htm
צריך לראות את השיר במנותק מצוק העתים והמלחמות שפוקדות אותנו. השיר הוא שיר רומנטי יפה, וגם אם זה יוצר לא פעם תחושת אשמה שאנו כאן בעורף אוכלים כרגיל ואוהבים כרגיל, אלה הם החיים. החיים והמוות שלובים כאן יחד. והמלחמה נועדה כדי לאפשר חיים בעורף. והשיר הוא מקסים בלי קשר למצב.
או.קי.
כך אכן הבנתי את השיר ,אך לא הבנתי את נושא "הצחקת/ לא הצחקת.
מקווה שהשיר יכול לעמוד בעצמו עם הסבר ובלי הסבר.
שושנה
תודה לך, מעיר
שוש, הסוף מפתיע ומעמיד את השיר בחוסר מימוש אך בגעגוע ואהבה גדולה.
תמי היקרה, תודה לך.
מענין למה חשבת חוסר מימוש…
הוא "מכה על חטא שלא חטאנו"…לא?
תראי, זה קצת באירוניה. כי מה כבר חוטאים כשהוא מכה על חטא?
מבינה?
שוש
:)), יקירה, את שאלת ואני מפרטת לעצמי. כן מבינה.
בקיצור חטאתם או לא חטאתם???
זאת השאלה!!!
(-:
גבריאלה, את מצחיקה (בכיף)…:))
גבריאלה,
בעלי העורך דין לימד אותי משהו חשוב. לעולם אבל לעולם אל תודי. אני למדתי לומר רק תודות ולא להודות…
שוש
וואווו, זה היה מתוחכם!!!
יפה לך, שוש!!!
גבריאלה,תודה
שוש
… ומי כבר קובע מהו חטא ומה לא?