המתהווה בע"מ כותבת, ועוד.
זה יצא עכשיו, לא מתיימר להיות שיר אלא מחשבה,אמירה.
ואני ביניכם דממה דקה
ומוחי סגור לכם,
ואני ביניכם ושומעת אתכם
ואומרת אותי לכם
בקול דממה דקה
ואתם אינכם יכולים לשמוע
ושומעים רק את
הדיבור שיותר קל להוציא מהראות
מאשר מלב מוח הצעקה
וחושבת שאולי גם אתם
קול בדממה דקה ואומרים
אל דומי לך
אל דומי לך
אם יכולתי לבחור 10 ביטויי תנ"ך שאי אפשר בלעדיהם זה היה קשה נורא. לבטח "קול דממה דקה" היה ביניהם. אל תוותרי על המילה "קול" היא שליש עוצמתי בביטוי הנפלא הזה.
תודה מיכל,
קול דממה דקה אבל בעיקר אל דומי לך!
אורה
שווה מאוד לעבוד על זה כדי שיהיה שיר מדהים.
איזו דממה דקה ורועמת…
כן צריך לעבוד על זה אם רוצים שיהיה שיר, תודה
מתוק.
תודה יעל
מתחבא פה שיר טובבבב
כרגע לא יכול לצאת זה ניכתב היום נחכה לו בסיבוב
קראתי אחורה בשיר הקודם שלך את תגובתי וראיתי שצפיתי את השיר הזה
בשבילך בשבילי.
מאחלת לך שיתחלף קול הדממה הדקה שהוא כוח השתיקה באל דומי לך LOUD AND CLEAR כאמור משאלת לב שלי…
כוחה העצום של הדממה הדקה. הסיום הוא כבר שיר.
מירי, סילחי לי על מגבלותי, אבל לא כל כך הבנתי מה בתגובה שלך צפה? תרחיבי אם את יכולה, ואודה לך.
אסתי יש לה קול לדממה הדקה, אבל הוא לא נישמע, ולכן עלול להיות חלש מבחוץ, חזק מבפנים, ולהיפך
כתבתי שם בסוף "יש לך קול ייחודי ושווה." והנה את שחה פה בענייני קול
ואני מעדיפה שקול הדממה הדקה יישמע בפועל . של הנשים ,של המשוררות והאמניות , של אורה ושל מירי למשל.
כן, צריך להשמיע קול מוכרחים ולו רק מאימת המידבראחרת המידבר
מלא דום שתיקה, ואל דומי לך, ודומיה, ודמדומים, ואדומים, ומילמולים, ומלא, ומלאות, ואדום, ואת את מביאה המון מחשבות, פינית לי מקום, ובאו חדשות
שלך טובה
קראתי כבר כמה פעמים. זה נהיה יפה יותר כל פעם.
הדממה הדקה היא הצעקה, יופי!
ושומעים רק את הסתם – זה פוגע.
טובה, אומי, לבנה ואיציק, תודה . זה היה ניסיון לזרוק כתם צבע בלי מחשבה רבה, וצריך לעבוד על זה .
למען האמת – קצת פלצני ומעורפל בצורה מלאכותית, כאילו אמור להיות שיר "רוחני". אם מוחך סגור לנו, איך את "שומעת" אותנו? אם איננו יכולים לשמוע, ואת יודעת שאיננו יכולים לשמוע, מדוע את בכל זאת אומרת לנו?
הקיצור גיבוב של דברים לא ברורים
אבל בכל זאת יש דברים בגו, את רוצה להביע את חוסר התקשורת שלך עם האנשים, את זה שאת רוצה לומר להם ואת זה שהם לא מבינים. את זה שהם אומרים ואת לא מבינה.
השיר מחייב עריכה ולפני כן הבנה של מה שאת רוצה לומר. אם את לא יודעת מה את רוצה לומר – לא תוכלי בשום אופן להגיד את זה. אם את באמת יודעת מה שאת רוצה לומר ואת רוצה להגיד את בצורה שירית קצת "מעורפלת" – זה עדיין אפשרי – אבל בסופו של דבר מה שאת רוצה לומר צריך להיות ברור לך לפני שאת מתתחילה לכתוב. את הרי אומרת שזו "מחשבה", "אמירה", וכו'. וכאן הבעיה: המחשבה לא ברורה ולכן גם האמירה לא ברורה וסותרת.
לא היתה לי כוונה לפגוע או משהו כזה, אלא להביע מה שאני מבין משירך.
אגב, מדוע את פונה רק לנשים, גברים אינם יודעים לקרוא?
שיהיה בהצלחה
לד"ר אבי עילם שלום, מודה לך על התייחסותך, אך לו קראת הייטב את הפוסט היית מצליח להבין שהכתוב עדין אינו בגדר שיר מוגמר, אלא ראשיתו של שיר, טיוטה ראשונה , ואכן הוא עבר עיבוד שלא העלתי אותו בבלוג, אבל הוא יצא בין שירים אחרים שלי בספר שיראה אור בעוד כחודשים בהוצאת הליקון לשירה.
להערתך שאני פונה רק לנשים, מופרכת, היכן מצאת שכך?
מה שניסיתי לומר הוא שאיני מצליחה להעביר את עצמי, מחשבותי הקיום הפנימי שלי , החוצה, כלומר אני מחצינה את עצמי באופן חלקי מאד .
האמירה הזו היא ניסיון לומר את עצמישלא יכול לדבר , מן נשמה אילמת לפרקים. האם כשאני סוף סוף מדברת את החלק הזה שבי אתה רוצה לומר לי לשתוק?!
יש לי עוד כמה הערות לתגובתך אבל בינתים אסתפק בזה.