המתהווה בע"מ כותבת, ועוד.
בשנה האחרונה את ואני נודדות בין רופאים מומחים.
עם הרופאה לעינייני בלוטות והמומחית לענייני ריאות התנשקת,
והן איחלו לעצמן ראש צלול כמו שלך כשיגיעו לגילך.
בינך ובין רופא המשפחה היחסים ענייניים.
לא על כולם עובדת הלשון הספרותית שלך.
סיפורי רעידת האדמה והרצח בחברון בשנת 1929
ועד מלחמת השיחרור, לא תמיד עובדים.
לא את כל העולם כובשת ההסטוריה המהלכת.
ורק אצל רופא אף אזן וגרון הבנתי,
כשפנס בעין השלישית שלו ומחט ארוכה
בלי אזהרה חודרת עד עור התוף שלך-
אי… את כובשת כאב חד וידך מתרוממת
ושמונים ושתים שנותיך מתכווצים
לילדות, כשהוא אומר,
גברת תני לי לעבוד בבקשה.
כן כן אדוני הדוקטור וייס,
כן, אני רוצה, אבל היד
קופצת בלי שארצה.
נוגע ללב מאוד.
תודה, לי
חד וחזק!
"לא את כל העולם כובשת ההסטוריה המהלכת." יפה. (למרות שאני הייתי מורידה את ה"ה". וכותבת "היסטוריה מהלכת").
ונדמה לי:
שמונים ושתים שנותייך מתכווצות
ולא –
שמונים ושתים שנותייך מתכווצים
תודה שירה, כן שנים מתכווצות,
מענין איך רופאים מעלים בנו אסוציציות לשירה. יש לי שיר( אחד היחידים)שכתבתי בעקבות ביקור אצל רופא ואעלה אותו לכבודך.
זה מאד זה..מה שאת כתבת!
רופאים חולים,ובתי חולים,יכולים לתת אינפוזיה לשירה
אורה זה כל כך מדויק השיר שלך, טוב שאפשר לכתוב שירים, ולא רק לנדוד בן רופאים, אין כמו מרחק ממשהו.
להתראות טובה
תודה טובה, איך היה המופע שלך? מצטערת, שלא הגעתי לא יצאתי מפתח עצמי
עצוב-עדין-יפה.
תודה איציק,
יפה מאוד.
עצוב, מרגש ונוגע לבב.
תודה , יעל.
כן, הפגיעות שבלגור בגוף, מגמדת הכל.
נתת לזה ביטוי יפהפה. יש פואמה ארוכה ומרגשת של פיונה סמפסון שכולה על בית חולים, אהבה, ופגיעות הכלי הפיזי.
תודה אמיר, ובכל זאת אם יורש לי,מה היית מתקן בשיר הזה? קראת את ההערות של שירה?
האם הפואמה תורגמה לעברית?
כן, היא תורגמה. זה יתפרסם בתוך "המרחק בינינו" -ספר שלה שתרגמתי
לאחרונה וייצא בהוצאת קשב בעוד חודשיים. אביא דוגמיות בהמשך…
נ.ב. פואמת בית החולים של פיונה סמפסון נקראת "לשלוח את ההד".
קצת מורכב מדי להסבר בשביל תגובה כאן.
טוב, אז נמתין לתרגומים, תודה.