אורה ניזר
נולדתי בתל- אביב יפו, בתאריך הכי סוציאליסטי שאפשר ה 1 במאי, ומאז אני לא מצליחה להשתחרר ממנו ויש לי מחוייבות לאזרחי כל העולם. גדלתי בתל אביב – שחרזדה שכזאת שמחזיקה לך את העפעפיים פקוחות, ואת האזניים צלויות ומכריחה אותך לאכול את המישמַש שהיא מגישה לך בצלחת, ואתה מתענג על הטעם , רעש הלעיסה, הריח והצבע, ונישאר רעב. ובכל זאת עברתי לפריפריה, זה היה לפני הרבה הרבה שנים אבל הקשר לא נותק . מאז למדתי בלי הפסקה, יעוץ חינוכי ותולדות עם ישראל בבר אילן, מינהל החינוך באוניברסיטה אחרת, ועוד רבע תואר בסיפרות באוניברסיטת תל אביב, ועוד ועוד כהנה וכהנה, וכמובן שהייתי מורה, וליפני כן גננת, מאבחנת ומטפלת בילדים עם לקויי למידה, וגם אוטיסטים ופסיכוטים בבי"ח פסיכיאטרי, ועוד ... וכתבתי בעיקר שירה. ספר שירי "משחקים בחצר הפנימי" יצא לאור בשנת 2010 בהוצאת הליקון. שירי פורסמו בכתבי העת לשירה: "הליקון", "שבו" וב"מטעם". כמו כן באתרי אינארנט לשירה
המתהווה בע"מ כותבת, ועוד.
היי אורה
נשאר לנו להיות צנועים.
להתראות טובה
נכון,
וגם לא,
ציטטתי את ג"ון דון, משום מה זה לא עלה לפוסט
על זה נאמר: כל התורה על רגל אחת.
מדויק ונכון.
נכון,
מצחיק – שפוך חמלתך עלינו. יפה.
למה זה מחיק אותך ? שירה
אותי זה לא מצחיק. משאיר עם הכמיהה הזו שיבוא פעם הטוב וישטוף בלי חשבון, כמו שהרע רגיל לעשות.
אולי שירה התכוונה להיפוך, השימוש בשפוך חמתך,זה מעורר חיוך
תודה מיכל
זה מצחיק מכיוון שחשבתי על "שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך" וחשבתי על ההסבה ל"שפוך חמלתך על הגויים אשר לא ידעוך". זה העלה חיוך על שפתיי.
זה מעולה
אמן.
שנרחץ בזיו שכינתך.
וה"בעל כורחנו" מאד מדבר אליי.
הוטלנו לכאן נבערים מדעת מלאי שכחה.
לפעמים בא לי לשאול את כולם, שנראים כאלו הם יודעים,
"מישהו לעזאזל יודע מה קורה כאן ??"
שנחסה בזיו שכינתו , ודאי התכוונת , ומי שיודע מה הולך פה שיקום
התגוונתי שנרחץ.
כתבת "שפוך עלינו",
ועל כן, אנו נרחץ.
נחמד, לא חשבתי על זה, וגם מצחיק
יפה מאוד מקיף את כולינו (אין לי מילה אחרת) ונותן "לו" את התפקיד הראוי – לנו
מירי, מי נותן? הוא לקח, דרש, את עצמו לנו ומה נותר לנו ? אם להתחנן אליו שיעשה סדר, שיסביר, שיבוא,
שאלה מאוד יסודית אורה האם אנחנו יצרנו אל שיצר אותנו והוא כזה תובעני ואנחנו כאלה קטנים כי כך יצרנו אותו או…שהוא באמת יצר אותנו ויש לנו עם מי לדבר ואז הוא גם כן כמידתנו. כך או כך אין מנצחים.
אני ממש לא יודעת מה לענות לך, מצד אחד הטבע כל כך חכם ומתוחכם וקשה להאמין שלא היתה או ישנה יד- כוח שתיכנן יצר … ומצד שני נידמה שאנחנו יצרנו את האל , כדי לתת לנו תרווה…
ואולי האל יצר אותנו עם גן של אמונה כדי להקל עלינו, כדי שנוכל להישען עליו מתוך האמונה בו, אולי..
קבלי תיקון באיות , לא צ"ל תרווה, אלא תקווה.
יותר תמציתי ומדויק מזה לא יכול להיות.
תודה. באה לי בזמן התפילה החכמה הזו.
כמה יפה.
הערת הגהה קטנה – חסרה מם סופית במילה 1 שורה 3 (צ"ל להיות – עוצמים, נכון?)
תודה יעל, מה רע בעוצמי עיניים? בסמיכות?