הפעם זהו קטע קצר, אישי, שנוגע ל"בייבי" החדש שלי – ספר הסיפורים הקצרים שלי אמסטֶל שיצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד וקסת, ומה יש לומר – נולד רק לפני שבועיים.
אז מגיע לי מזל טוב…
מדהים עד כמה ההתייחסות שלי וגם של הסביבה הקרובה, מזכירה לי את הימים הראשונים, החגיגיים, המרגשים, שלאחר הולדת שלושת ילדי. גם אז, בכל פעם, הילכו כל הקרובים סביבי בחיוך, בארשת דאוגה מעט, חשבו על סידורים שצריך לעשות, על הרמת כוסית ולא הפסיקו לדבר על הרך הנולד. בקיצור, מהומה.
בניגוד לפעמים הקודמות, אגב, הפעם כולם-כולם שמים לב שהבייבי דומה רק לאימא, וכלל וכלל לא לאבא… המקבילה הזאת להולדתו של תינוק מעניינת ומצחיקה, כי אפילו הטרמינולוגיה דומה. שמתי לב שכששואלים אותי על הוצאת הספר לאור, אני אומרת ש"ההיריון היה ארוך", ש"הלידה לא היתה קלה" ואפילו ש"עוד יש לו לַספר ללמוד ללכת על רגליו שלו". ברור שזה לא מפליא. הורתו של ספר אינה דבר של מה בכך. והיות שזו הפעם הראשונה שאני נוטלת חלק בתהליך הוצאתו לאור של ספר – אפילו לא ידעתי עד כמה התהליך ארוך, שוחק עד דק, מורט עצבים, כמה עליות ומורדות יש בדרך, כמה מהמורות… עד שיום אחד הכל נגמר ואפשר להתחיל לחייך וכאמור, גם להתחיל לכסוס ציפורניים; כי בד בבד עם השמחה, בניגוד לרגיעה שחלה בי לאחר שנעשו כל הבחירות הנחוצות – בחירת הסיפורים, העריכה, בחירת השם לקובץ כולו, בחירת הכריכה הקדמית והאחורית – עכשיו נמלאתי אי שקט, נכון יותר עצבנות גלויה, כי כאן מתחיל ההבדל בין בייבי בשר ודם לבין בייבי-של-נייר: את התינוקות שלי שמרתי מכל משמר והרחקתי מהם את העולם זמן רב, ככל הניתן. מטבע הדברים, אמסטֶל הופקע מרשותי מהר מאוד אל רשות הרבים, וכבר עכשיו, כל שאני יכולה לעשות הוא להתבונן בו בעיניים כלות, ממרחק, ולהתמלא גאווה לא מוסתרת.
אשמח מאוד לתגובות על הספר ולמי שמעדיפים להגיב באופן אישי, צירפתי למטה כתובת אי מייל אחרת.
Shemesh_edna@walla.com
מזל טוב . שתזכי לגדלו …והרבה נחת.
ההקבלה ידועה ומוכרת ובכל זאת תיארת אותה כחדשה וזה יפה.
פעם קראתי ראיום עם סופרת חרדית. היא אמרה שבלידת ספר השימחה שלה שלמה, בעוד לידת ילד מביאה לחרדות עמוקות ולגלי הורמונים גועשים.
כך שלמרות שזו לידה, כל אחת חווה אותה אחרת.
וכמו עם תינוק – אאחל לך שינה טובה בלילה ושאף בכי של מבקר רעב לא יעיר אותך בלילה.
תודה רבה למיכל ולחגית,
ממש כיף לקרוא את מה שכתבתן!
ואיך לא חשבתי על כל היתרונות שבבייהי וירטואלי שכזה – שלא צריך לקום בלילות ולא צריך לקנות טיטולים…
אבל אני מודה ומתוודה שיש עצבנות מסוימת, כמו שכתבתי, לכן מאוד מרגש לקרוא את התגובות האוהדות לספר – הרי זה בסך הכל מה שאנחנו רוצות לא? להעביר חוויה מסוימת לקוראים. אני לא כותבת של מגירות – אין כמו לדעת שהקוראים מתחברים לכתוב ולוקחים אותו איתם הלאה, למחוז חפצם.
אז שוב תודה, וכבר בוקר טוב…
עדנה
עדנה ראשית הרשי לברך אותך, וראי בלידת ספרך אושר צרוף אשר אף אחד אינו יכול לקחת ממך. ודעי שכבר נתקלתי בקוראים שונים אשר טוענים כי הילד יפה עיניים הוא ואף מרתק ונבון. מזל טוב וליל מנוחה. חוץ מזה, את לא צריכה לקנות טיטולים.
דבר נוסף שברצוני לכתוב אלייך הוא שנאמר בקבלה: אישה יולדת משתבחת.
מזל טוב, עדנה
אשמח לקראו בקרוב
תודה רבה!
אשמח מאוד אם תקראי וגם אשמח לתגובות על הספר
שלך,
עדנה