מאיה בז'רנו משוררת, סופרת, מבקרת ומתרגמת
13.2.2008
איזה רגש הוא זה –
הכרת תודה,
רגש מציף את הגרון כולו כמו
קיא. אויר חם מאד עולה ממעמקים
ואינך יודע מה לעשות בו
מנגד – שתי דמויות אנושיות
על סף הדלת מושא מואר
מתוקף המעשה שעשו
והוא נשגב כי הוא יכול להיות סימן
של משהו לא מצוי כלל שנפל בחלקנו.
היה לנו רואה ונתנו בנו מבט
והיינו כוורדים של ערב שבת.
והן רק באו להשיב את האבידה לכתובתה
ומנעו את כל האפשרויות הזדוניות
ותפשנו את ראשנו מבושה ושמחה
והכרת תודה אליהן, שנהיו
כמאבטחים בשער. וגופן
הפך באחת לקדוש.
קיא. אויר חם מאד עולה ממעמקים
ואינך יודע מה לעשות בו
מנגד – שתי דמויות אנושיות
על סף הדלת מושא מואר
מתוקף המעשה שעשו
והוא נשגב כי הוא יכול להיות סימן
של משהו לא מצוי כלל שנפל בחלקנו.
היה לנו רואה ונתנו בנו מבט
והיינו כוורדים של ערב שבת.
והן רק באו להשיב את האבידה לכתובתה
ומנעו את כל האפשרויות הזדוניות
ותפשנו את ראשנו מבושה ושמחה
והכרת תודה אליהן, שנהיו
כמאבטחים בשער. וגופן
הפך באחת לקדוש.
עזבו אתכם, תראו איזה שיר יפה יש פה. ממש מתחת לאף. או מולו, במקרה שלי.
מאיה
מכיר לך תודה
ראיתי את הרואה הזה
כנראה שלא לשווא נטבע הניב –
*אסיר* תודה
שיר יפה
שיר יפה. הזרה של נושא מוכר כ"כ באופן מקורי כ"כ
השיר הוא הכרת תודה להבדיל מאסירת תודה ההכרה נוגעת במשהו רוחני יותר בעוד שאסירת תודה מעלה משהו כפוי מנומס מתול מחוייבות
תדוה בכל אפן על התגובה
מאיה. ב
מאיה, איזה רגש של שיר…:)
"והיינו כוורדים של ערב שבת",אבל לא כמאבטחים בשער, לא!
שבת ניפלאה לך.
תודה מאיה . נראה שהגיע שעתו של הקדוש. יפה יפה השיר הזה.
מעניין לקרוא איך בנית את הדיבור בשיר.