יש בי שנאה צלויה אמא על הגז מטגנים החצילים טובעים בשמן  בוחשים , מתפצפצים יש בי שנאה גולמית לא ממומשת אימא   על האגם שטים הברבורים שולחים את לחם אהבתם מגעגעים ,  לא מגעגעים.. הם לא ברווזים        ואני אימא כולי שנאה קולחת   או שמא אני            נהי של געגועים.    

        אימי פוסעת ברחוב הרטוב ואני רצה אחריה מיטריה גדולה מכסה את פניה  ואני רצה אחריה  שערי לח  מחשבותיי צוננות. *        אימי דורשת בפני דרשה עקרונית את יפה , היא גורסת  אני לא עד כדי כך יפה, אני מטיחה בתגובה  ומלטפת  מורעבת  את רחמי המשתוקק . *  אימי צועקת וצועקת ואני רק הולכת ומתכווצת  עורב שחור גוזל ...

  גבר זר שולח לעברי מבט קצרצר כל מה שהייתי נלקח, נעקר לב אדום מתגלגל במדרגות טל ילדות מתבוסס בחצרות אבל אתמול הוא כינה אותי: צדיקה עליתי לאט במדרגות את ראשי כיסתה  מטפחת סגולה כפכפים שחורים תופפו על  הדלתות  עשרה שקלים היא עלתה ( המטפחת)    לא כולל נסיעות , זמן חיפוש     זיעה, ודמיי  מגירה.    

  קורל קורעת קורעת את שברי עולמה קורעת קורעת מכנסים, חולצה חזיה מצהיבה נקרעת קרע , קרע ילדים משחקים בחצר הסמוכה אוטובוסים חוצים מעברי חציה  עוברים נצמדים אל רחם זקנה  וקורל קורעת קורעת ולא מפסיקה  קורעת קריעה אחרונה  קורעת בלי קול למגע. —————————————————————————————————————- מוקדש לקורל( שם בדוי) תלמידתי האהובה שקורעת את בגדיה בשעת לחץ ומצוקה.  

          הרכב טס על מעבר החצייה  הרכב דילג מעלי בקפיצה לו הייתה שם תעלה  הייתי מתחפרת  פתאום הרחתי  את הפחד לא הייתי לבד וגם לא ביחד כמו קוף  חסר מעוף הפחד נאחז בחולצתי  נצמדתי לפס שלי   וצרחתי  שמע, שמע       ישראל!        מישהו השתעל. —————————————————————————————————— הפוסט מוקדש לאומי שכתבה אף היא על נושא, ודורש זכויות ...

  אני רוצה אותך עכשיו וכבר אמרתי לך את זה. אני עדין רוצה .  אמרתי לך שאני משתוקקת  לפני כמה שנים צריך להשלים עם זה ענית עם מה? שאלתי עם זה שכל כך רוצים? לבשתי חצאית ג"ינס קצרה ושרטתי את האריג שעל הספה   לא התחשבתי באווירה , לא ציפיתי לקבלת פנים   התפרצתי ואמרתי שזהו שתדע :" אני רוצה!" ...

     רציתי לשכור אבא  ואחר כך חבר  ואימא  ודירה. שנאתי להיות רכושנית קנאית, פאנטית עם בורקה אדומה  רציתי בהשכרה לזמן קצוב  קצת עצוב   בסוף הדף טביעת אצבע ארוכה חתימה  אפשרות להארכה ואולי אתן גם צ'ק ערבות  וקצת גוף  אחר כך  פטפוט          על החזה  קרוב ללב  תליתי  מפתח  השרוך שנקרע מוטל  על המדרכה.    

מהרגע שהיא התחילה להתלונן על הכאבי בטן האלה הייתה לי תחושה רעה. אם כי כרגיל הדחקתי והיא הדחיקה יותר ממני , קמה ומתרוממת על רגליה אחרי כל התקף ,מסתערת על כל רגע ברעב נעורים אופייני. עד שבסוף אילצתי אותה לעבור את הבדיקות שאישרו את חששותי . יש לה צליאק.  כלומר גם בגיל עשר גילו לנו את אותם ממצאים. סרבנו לביופסיה ...

סוגיית הגיורים מעצבנת אותי. ולא רק היא . נכון שיש גרים שלצערי מתגיירים על מנת לקבל סלי קליטה טובים יותר ולכן אולי מן הראוי להחמיר , אבל לבטל גיורים קימיים! מה תגיד לילדים שנולדו וכבר עברו ברית מילה , שהם כבר לא יהודים ? ואולי בין המתגיירים יש כאלה שכן עשו תשובה מלאה?  צדיק אחד לא מבטל מעשים של הרבה רשעים?! ...

    אברי הרלינג כתב סיפור נפלא על בכי או צעקה לא מפוענחת  שמועלה בבלוג של נעמי.  ואני הרגשתי צורך להתכתב קצת על נושא הבכי הלא מפוענח, הלא לגמרי מפוקס , שנשמע תדיר בסביבותינו. משום מה בכי של אחרים מעורר בי כל מיני הקשות. צעקות של אחרים מעירות אותי מתוך כל מיני תנומות פנימיות. אבל מאחר ואברי היה הראשון שפירק את הנושא ...