תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
גבר זר שולח לעברי מבט קצרצר
כל מה שהייתי נלקח, נעקר
לב אדום מתגלגל במדרגות
טל ילדות מתבוסס בחצרות
אבל אתמול הוא כינה אותי: צדיקה
עליתי לאט במדרגות
את ראשי כיסתה מטפחת סגולה
כפכפים שחורים תופפו על הדלתות
עשרה שקלים היא עלתה ( המטפחת)
לא כולל נסיעות , זמן חיפוש
זיעה,
ודמיי מגירה.
שלחתי לעברה מבט קצרצר
נעקר מכל מה שהינני
הייתי לב אדום מתגלגל במדרגות
לשניה התבוססה
בתוך חצרות עיני
אישוניה זינקו מיד לזויות עיניה
כאיילות נמלטות מנמר ביער
עליתי לאט במדרגות
מטפחת סגולה לראשה
בְּפֵתַח עֵינַיִים
ביקשה חותם ופתילים וּמַטֶה
וגְדי
והייתי איתה לבדי לבדי
ואחר כגך הרתה
לזנונים הרתה.
וקראתי:שריפה, בתוך ליבי שריפה
אין כמוך – צדיקה.
יוסף עוזר משך את השיר לכיוון של יהודה ותמר. מבריק.
מיהו זה?
למה לזנונים?
טוב פירוש של המחבר.
הבנתי.
השיר של לועג לקיצוניות המתבקשת, שנוצרה עקב מצב קיצוניגם חברתי .
לא בטוח שמי שלא בעניין מבין.
אבל טוב משוררות שחוזרות בתשובה זכאיות לביטוי אישי.
מצבים קיצונים מבחינה חברתית.
אני מתאר לעצמי שאת מכירה את מה שנאמר בבראשית על מעשה יהודה ותמר. הוא חשד שהיא הרה לזנונים. כל כתוב במקור. ולמעשה בסוף הוא הודה שזה היה ממנו. כשחשד שהיא זנתה הוא אמר "הוציאוה ותישרף! וכאשר הראתה לו את האתנן: החותמת הפתילים וכדומה אמר: צדקה!
["צדקה-ממני"] ולכן הלכתי בין השיר שלך לבין המקור. המושג צדיקה הופיע אצלך והסבתי אותו כדברחי יהודה לתמר…
אם מכירים את השיר שלך ואת המקור המקראחי אפשר להיות מופתעים מה "תשלובת…"
כן הבנתי לגמרי.
מה שקרה לי זה שבאמת גבר זר כינה אותי צדיקה , הוא נראה די מפוקפק והשתולל כאן בחדר המדרגוות, בלי המטפחת הוא היה בטוח מכנה אותי אחרת.
אבל כל שיר יכול להתפרש לעוד כיוונים, לילה טוב.
התגובות הבהירו לי את שירך.
מרתק הקונטרסט הזה בין המבט
הגברי לכינוי צדיקה, וההתחוללות
בדוברת.
הזדמן לי בעבר לנקות את ביתו של חוזר בתשובה אדוק, ובעל חביבות מוחצנת. הוא כינה אותי שוב ושוב "רבנית", אבל עיניו אמרו זימה.
וחלילה שלא יחשב לי כאמירה כנגד חוזרים בתשובה, אלא על הסבטקסט, האיסור, היצר.