תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
סוגיית הגיורים מעצבנת אותי. ולא רק היא .
נכון שיש גרים שלצערי מתגיירים על מנת לקבל סלי קליטה טובים יותר ולכן אולי מן הראוי להחמיר , אבל לבטל גיורים קימיים!
מה תגיד לילדים שנולדו וכבר עברו ברית מילה , שהם כבר לא יהודים ?
ואולי בין המתגיירים יש כאלה שכן עשו תשובה מלאה?
צדיק אחד לא מבטל מעשים של הרבה רשעים?!
בכלל כל הפומביות שהדבר נעשה נראת לי פסולה . נניח שהרב דרוקמן טעה , האם אי אפשר להתווכח איתו בצורה מכובדת ולא מעל גבי גלי האתר?
אני חיבת לציין שמאז שחזרתי בתשובה אני מגלה שהעם הפשוט הוא באמת פשוט ובתוכו יש הרבה פנינים. לגבי השאר..
הציבור הדתי – חרדי הוא (לדוגמא )הציבור היחיד שתורם מעשר.
כשאני מנסה לשכנע כל מיני חברות נושנות שלי להצטרף ליוזמה הזאת ולבנות עולם חסד , הן מגיבות בכעס ותמיהה. מספיק לתרום פה ושם , ממילא הן עונות, כולם רמאים ועוד ועוד ..תרוצים למכביר מהחוג שהקטן צריך ועד הנסיעה השנתית לקפריסין . וכך יוצא שרוב הנטל נופל על הציבור ששומר מצוות שתורם מעשר בכל תנאי ובכל משכורת ומינוס.
ואנחנו לא תורמים רק לעצמינו אלא גם.. למשפחות שקרסו בגלל ילד חולה, לילדים שהתיתמו ועוד.
מה גם ש..
אמהות חרדיות מסוגלות לקבל נזיפה מהגננת בלי להאשים אותה בכל הצרות שפקדו את הילד מיום היוולדו .
ילדים דתיים וחרדים עדין לא חוגגים ימי הולדת ביאכטות כי זה לא מקובל , וחלקם כן בעלי אמצעים.
כשאתה מתגורר באזורים דתיים – חרדים אתה פחות מהסס לבקש מהשכנה ביצה או חלב או אפילו חיתול מיותר.
בקיצור יש לציבור הזה המון יתרונות.
אולם לצערי הוא מיוצג על ידי אוסף של אנשים שלא מפסיקים להתווכח ולהתעסק בקטנות.
במקום להוות סמן דרך הם מהווים מכשול.
במקום להתאחד הם לא מפסיקים להתכתש .
כולי תקווה שהישועה תבוא דווקא מהחוזרים בתשובה , שלחלקם יש עיניים לראות את הדביליות המשתוללת שם
הלוואי ומשהו יעז באמת לקום ולדרוש. ש..יעשה שלום .. שלום עלינו ועל כל עם ישראל.
אביטל, מי שמתנגד לגיור של דרוקמן שעושה עבודת קודש, זה החרדים ורק הם, מטעם בתי הדין הרבניים יצאה ההתנגדות נגדו. זו מחלוקת פנימית בדיינות הדתית, בין הקיצוניים, לבין הלא קיצוניים כמו הרב דרוקמן.
אני לא מבינה במחלוקות, אולי יש גם אמת בצד שלהם, אבל לעשות מעשים קיצונים בשם איזה צדק דתי נראה לי מוגזם ומעורר שנאה.
רק באהבה מקרבים ולא בגזרות על מה שגזרו הקודמים לך.
היי אביטל
כל הכבוד, דרך ארץ חסרה שם לפעמים… אבל כמו שאמרתי, שאי אפשר לדבר על בני אדם בקבוצות… רבים מהם נפלאים.
להתראות טובה
נכון וכמה מהרבנים שחתומים שם אולי עושים מעשים טובים מבחינות אחרות, אבל ההתנהלות הזאת לא חכמה.
בתקופות קשות צריך להתאחד ולא להפריד .
זה מרגיז שאחר כך משליכים מסקנות גורפות על ציבורים שלמים בלי לההבחין בניהם כפי שאמרת.
אביטל, חשוב שהעלית את מחאתך.
אכן מעשה איוולת ורוח עיוועים המכרסמת ומפוררת את היסודות לקיום משותף. רק הפרדת הדת (הממסדית) מהמדינה תאפשר לאנשים לחיות ולתת ביטוי אותנטי לאמונתם. זה רק יחזק את הקשר למקורות ולתרבות היהודית.
אני כבר לא יודעת מה נכון.
בעיניי כל קיצונות היא פסולה , מכל מגזר שהוא.
מבחינת משנאיך ומחריביך ממך יצאו.
סוגיה איומה העלית אביטל. אני עובדת במקום שמקבל פניות של גרים (או כאלה ש"נחשדים" שאינם יהודים ועוד כל מיני אבסורדים ועוולות).
הפרדת דת ומדינה היא חובה דתית, אנושית ומוסרית.
כל שידוע על מערך הגיור, על בתי הדין הרבניים ועל רישום הנישואין במדינת ישראל הוא קצה קצהו של קרחון העוולות.
למה לא מפרסמים יותר?
כי אנשים שמעורבים במקרים הללו רוצים שבעייתם האישית תגיעה אל פתרונה, ולא רוצים להיות דגל במאבק צודק ככל שיהיה.
ובכלל, ההחמרות בגיור לא מוכרות מימי בית שני. רוב תולדותינו לא היו מתגיירים כמעט ולכן הסוגיה הייתה רדומה. היא התעוררה עם העת החדשה וכהרגלם החליטו החרדים על קו קיצוני כדי למנוע גיורי נישואין. ומה יצא? שבמקום גיור פשוט יחסית (כמו אצל הרפורמים – זהו גיור רציני ולמדני אבל עם לב פתוח וכללים שניתן לעמוד בהם), קיבלנו גיור אינקוויזטורי שרק מרחיק. הרי איש לא ימנע מלינשא בגלל גיור – וכך גדלה התבוללות וגדל הניכור.
קוצר הראיה הזה, אגב, אינו רק נחלת החרדים.
יש לי בעיה עם הרפורמים .במקרה התארח אצלי השבת קרוב משפחה אמריקאי שחזר בתשובה שסיפר לי דברים נוראים על הרפורמים. הוא גדל כרפורמי ומסתבר שרובם בכלל מתבוללים וסופם להעלם.
לכן גם הוא בסוף חזר בתשובה ופנה לזרם הארותודוכסי שיש לו את היתרונות שלו.
יש בעיה שחלק מהגרים עושים את זה על מנת לזכות בהטבות וחוזרים בסוף לדת הקודמת שלהם.
כלומר יש מקום לדיון ומחלוקת , אבל אי אפשר לנקוט כל מיני צעדים קיצונים מבחינת יקוב הדין את ההר .
טעות נפוצה להשוות בין הרפורמים בארה"ב לבין אלו שבישראל – בהרבה עניינים אבל במיוחד בסוגיית הגיור.
זה לא הזמן ולא המקום להרחיב, רק אכתוב שאין בשום אופן גיור אוטומאטי – זה תהליך ארוך, מתחקרים אותם, מלמדים, מקרבים – וזה ממש על קצה המזלג.
רוב חברי הדתיים, כשאני מספרת להם בפירוט, מסכימים שהיו מוכנים לאמץ את התהליך אליהם.
גם לי יש השגות מסוימות על הרפורמים, אבל אין ספק שהם אלו שמתמודדים עם הבעיות הקשות – גיור, יחס לעובדים זרים ולגר בתוכנו, מעמד האישה, צדק חברתי, כהן וגרושה, ממזרים וןעגונות ועוד.
זהו שכנראה גיור הוא לא קל וכל המחמיר לא תמיד מיטיב.
אבל למשל כשעם ישאל לא היה בארצו איש לא שש להתגייר וזה עבר בקלות . כיום יש לאנשים סיבות ולכן יש חשדנות.
בקשר לרפורמים יש לי בעיה עם אנשים שנוסעים עם מכוניות לבתי כנסת בשבת בשם איזה קידום דתי. אם זה רק בגלל שהם לא שומרי מצוות ניחא מי אני שאשפוט, מה לא הייתי שם? אבל אם זה תחת כותרת כזאת זה הרי עוול כי שבת שומרת על עם ישראל.
בקשר לבעיות העובדים הזרים באמת בושה שהם היחידים שמתענינים. אנשים דתיים כותבים כתבות שלמות אל אל תונא את הגר ומאידך אלי ישי סילק אותם כמו לוכד מזיקים, רדפו אחריהם ברחובות , אחרי שאנחנו בעצם דאגנו להביא אותם לכאן כי מיטב בנינו צריכים ללמוד באוניברסיטה ואם חלילה הם יעבדו בעבודות כפיים ישולם להם שכר זעום.
כתבתי על זה סיפור כי די התעסקתי בנושא בעבר.
אביטל, מסכימה איתך שיש דברים יפים בציבור החרדי. חייתי בצפת העתיקה כמה שנים וראיתי כיצד יש להם גמ"ח לכל עניין. ממשאבה – שהיינו צריכים כשהביוב פרץ לחדר הנמוך — ועד שמלות כלה!
מה שלא אהבתי שם היה שיום העצמאות היה בשבילם סתם יום של חול.
עוד ספור: יש לי חברה שהיתה נזירה שנשמתה קשורה לעם ישראל בצורה מוזרה וחזקה ואמיתית. עושים לה קשיים רבים. שמה עכשו רחל, היא מציירת והיא אדם מקסים.
בקשר לחברתך זה באמת עצוב. אני הכרתי פיליפינית שהתגיירה על מנת שתוכל להנשא למליונר שהתאהב בה זה ממש לא היה ממניעים של התענינות בדת ובאמת היא לא שמרה כלום.מה שאומר שכל הגיור הזה בעצם חצי פסול.
אין לי מושג איך עושים טעיות כאלה ולא מגיירים כאלה שבאמת רוצים את הדבר עצמו.
בקשר ליום העצמאותהם טוענים שאין לנו זכות להקים כאן מדינה ובטח שלא מדינה חילונית בזמו שמשיח לא כאן. הם גם טוענים שהייתה כאן כפיה חילונית על ציבורים שלמים וזה דבר שטורחים להצניע בניגוד לכפייה הדתית שנוהגים להבליט.
בן גוריון הרי טען שעוד דור וזהו הדת מבוטלת וראשי הישוב עשו הכל על מנת להכחידה. תארי לעצמך שבבית הספר החילוני למדתי שמדליקים מדורות מכל מיני סיבות היסטוריות ולא מהסיבה הדתית שהאש היא אש התורה.
מי ידע על זה בכלל?
מרוקאים נשלחו לקיבוצים, פאות נגזזו והכל בסדר ועל זה הם מוחים.
מצד שני כיום הם מקפחים ספרדים ואתיופים שגוירו לחומרה. כך שהכי קל להאשים והכי קשה להסתכל על עצמך.
לגיור יש היסטוריה מוזרה.
בתקופת התנ"ך לא הייתה יהדות, כך שהסוגיה לא הייתה קיימת, אבל מרגע שהכת הזו הגיעה מבבל בגיבוי כורש התחילו בעיות עם העברים המקומיים.
בסופו של דבר היהדות ניצחה, עברה לשלב פונדמנטליסטי בסגנון אל קעידה, ובסופו של דבר חזרה לחיק העולם ההלניסטי. די מהר גם גיירנו עמים אחרים בכוח (אלכסנדר ינאי) אבל הסיבות היו בעיקרן מדיניות.
הבעיה היא לא עם היהדות – מי שרוצה שישתמש לו בשירותי הרבנות. הבעיה היא הקשר שבין הדת לבין הישראליות והמדינה האזרחית.
אנחנו לא שונים בזה מאיראן ומהוותיקן.
דוחה.
נראה לי שאתה מגזים.