א
בְּכל הָעִיר מְשַיְטִים לִוְיָתָנֵי האֵפֶר
בְּסַנְדָּלִים רֵיקים מִבּוּשָה
מִתְבַּהֶרֶת עֵרְגָתָם לְהִתְפּוֹרְרוּת
הֵם קוֹטְפִים בְּקִיאוּת אֶרוֹטִית מֵרֹב סַכָּנַת מָוֶת
מִתְקַמֵּט נְיַר הַכֶּסֶף מִקֻּפְסַת הַסִּיגַרְיוֹת וְנִתְחַב לְהֵדֵי כּוֹסוֹת הַקָּפֶה הֶעָשָן
בְּשִכְבַת הַבָּשָר הַבָּרִיא מְטַפֵּס מֵעַל לַפֶּצַע
אֵין קֵץ לַאָרִיסְטוֹקְרָטִיוּת וּלְמֻגְלַת הָאָרִיס הַמְּפֻצָּל –
מְעַבֵּד רֵיקָנוּת הַסְּחוֹרָה.
שְנֵיהֶם אֵינָם קַיָּמִים וְכל שֶיְבַקְּשוּ זֶה לִהְיוֹת יָפִים
כְּמוֹ זִיקִית בֵּין עֲצֵי עִיר רְדוּפַת זֹהַר
אַךְ זֶה מֵצִיק לְכִעוּרָם לְהִתְקַיֵם
וְהֵם מְנַסִּים לְיַפּוֹת עַצְמָם לְמַעַן אָנֹכִיוּתָם הַמְּצֻמֶּקֶת
לְמַרְגְּלוֹת יָפְיָהּ שֶל תֵּבֵל.
ב
קְלַלָת הָאָרִיתְמֶטִיקָה מִתְרַחֶשֶת בְּחִסּוּר יְמֵי הַנְעוּרִים
בְּבֵית הַקָּפֶה הַטֶּלֶוִיזְיָה מְנַגֶּנֶת לַחַן גְּסִיסַת הַגּוּפוֹת
כְּשֶאַרְכִיּוֹן הָאָבִיב מִתְפַּזֵּר בְּכָל אֶרֶץ הקֹּדֶש
כְּחֶדֶר מְשֻתָּף אֵלָיו נִכְנָסִים לְהִזָכֵר בְּכָל הַצּוּרוֹת הַמְּשֻתָּפוֹת.
אַחַר יִסְגְּרוּ אֶת הַטֶּלֶוִיזְיָה וְיַחְסְמוּ אֶת הַקַּרְיָנִית מִלְדַּבֵּר עַל הַמַּחְסוֹם
יַחְלִיפוּ אוֹתָהּ בְּמוֹצַרְט. וְהָאֲדָמָה נִשְאֶרֶת רֵיקָה כְּמוֹ הַזִכָּרוֹן וְהֶעָבָר
מֵהֶם בּוֹקַעַת תְּשוּקָתֵנוּ
וְהֶעָבָר אֵינוֹ פְּרָטִי לְעוֹלָם כְּרֹאש צָבָא רַק מִתְחַפֵּש לְבַּר – דַּעַת
כִּי שִנְאָה אֵינָּה יְכוֹלָה לְהִמָּצֵא בַּמִשְתַּמֵּש בְּשִכְלוֹ כָּרָאוּי
מוֹצַרְט סוֹתֵם אָזְנֵינוּ מִן הָאֱנוֹשִיוּת שֶבְּעֵינֵי הָאוֹיֵב שֶיָּכוֹל לִהְיוֹת אָהוּב
שָנִים שֶאָנוּ גוֹסְסִים וְהָאֲדָמָה שוֹתָה דָּמֵנוּ
מְקַצֶּצֶת זְרוֹעוֹת עֲנָפִים סְבוּכִים בְּמִסְפְּרֵי יְלָדִים – חַיָּלִים.
לִפְנֵי וּמֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר, יֵש יְלָדִים שֶאֵינָם מוֹצְאִים דֶּרֶךְ,
הָרְחוֹבוֹת מְסַפְּרִים שֶכְּבָר הָיוּ כָּאן וְקָרְאוּ לָהֶם בְּשֵם אַחֵר
וְעוֹד בְּשֵמוֹת רַבִּים אֲחֵרִים יִקְרְאוּ לָהֶם
ג
הַעוֹרְבִים סָבִיב לַעֵץ הוֹלְכִים עַל שְתַּיִם. זְקוּפִים
אֵיךְ הֵם מַצְלִיחִים לָלֶכֶת כָּכָה קִילוֹמֶטְרִים
בְּלִי לִפּוֹל בִּכְלָל. לֹא נוֹפְלִים.
גַּם אֲנִי בַּעַל חַיִּים שֶמְּהַלֵּךְ עַל שְתַּיִם
וְיָדַי שִפְחוֹתָיו הַנֶּאֱמָנוֹת שֶל הַשֵּכֶל
בִּשְתַּיִם בַּצָּהֲרַיִם, בִּתְחִלַּת הָאָבִיב הָעוֹלָם כְּהֶרְגֵּלוֹ מִתְעַרְבֵּב וְנִטְרָף
בְּפִנַּת רְחוֹב "שוֹדְדֵי הָאֲוִיר" מֵי גֻּלְגָּלְתִּי פּוֹגְעִים בְּעַצְמָם
מִפְּנֵי שֶכְּבָר רְגִילִים בַּסֵּבֶל
מֵעַל חָצֵר בְּלִי יָרָק אִשָּה יוֹצֵאת מֵחָלּוֹנָהּ
לְהִסְתַּכֵּל בִּי לְרֶגַע בְּמַבָּט אֶחָד מְנֹעַר מֵחָכְמָה
וּלְאוֹרֶךְ זְמַן מוּעָט שוֹלַחַת אֵלַי מַיִם צוֹנְנִים
מִדְּלִי הַסְפּוֹנְגָ"ה
חָתוּל מְרַטֵּש אֶת מֵעַי
תל אביב, 2003
השיר הזה מעולה. כבר קראתי אותו קודם במקום אחר
שלי, אולי בכתב העת "דקה"? או ב"מיטען"?
או או
הטיול שאת לוקחת אותי… מרתק…
הצילום בהתחלה כמו אומר, יוצאים לדרך
והלכתי…
איתך.
להתראות טובה
טובה, תודה שהלכת אתי. חגית.