אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

ילדתי

 

 

 

 

  

 


היא לוקחת אותי אל רגעי לידתי
תאוות לשונה לגימת לוויתן

הבל פיה נחל לקמוס מאדים ומכחיל

הבל פיה צמח כימי מתקתק.

 

היא שואפת הדי צבע שמן

הם מותירים בפיה הבל משכר

בכחול וצהוב

צובעת את מי הים בירוק

בטרם שכיבתה בדממה

מכנסת עצמה מן ההקף

אל הירוק שבקרקע נפשה.


 

 

 

 

 

 

4 תגובות

  1. תודה לאורי א

    • מירי פליישר

      שיר תעלומתי משהו
      זה שילדתי לא מנוקד מחייב ריכוז וקריאה שנייה ושלישית.
      ועדיין תעלומה מרתקת . אוהבת. לא ממש מבינה.

  2. מדהים אהובתי מדהים.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן