רוֹזָה זִילְבֶּר טִפְּסָה עַל סֻלָּמוֹת לַגְּבָהִים
מִמִּסְדְּרוֹנוֹת מֻצְפָּנִים אֶל לַהֲבוֹת פָּנָסִים
רוֹזָה טִפְּסָה עַד הֵיכָן שֶׁהֵיכַל הַכְּשָׁפִים נֶהְפַּךְ
לְהֵיכָל רְפָאִים, עַד שֶׁחוּטֶיהָ הָיוּ רוֹפְפִים
הִיא מְשׁוֹטֶטֶת בָּרְחוֹבוֹת וּמְחַפֶּשֶׂת אַחַר הָאוֹחֲזִים
מִשְׁתַּקֶּפֶת בְּחַלּוֹנוֹת רַאֲוָה וְנוֹסֶקֶת עַל כַּנְפֵי
הִתְמוֹטְטוּת עֲצַבִּים, אֵשׁ עֲצוּרָה שׂוֹרֶפֶת לִבָּהּ,
מוֹנוֹלוֹגִים בְּזָוִיּוֹת הַפֶּה נִמְתָּחִים עַל מִטַּת סוֹף
רוֹזָה מְנִיפָה שַׁרְבִיט כָּסוּף וְרוֹקֶדֶת בְּפִנַּת הָרְחוֹב
שָׁם אֵין עוֹד חֲטָאִים זוּלַת שִׁכְחָה
צָלְחָה דַּרְכָּהּ לְהֵעָלֵם בְּטֶרֶם הוֹפִיעַ מַלְאַךְ הַנְּטִילָה
נִפְשְׁטוּ נְעוּרֶיהָ מֵעַל עוֹרָהּ
גַּם נַפְשָׁהּ יָצְאָה לְהַלֵּךְ בְּאֶרֶץ מֻכֶּרֶת
שֶׁעַד כֹּה הָיְתָה לָהּ גָּלוּת
שֶׁבָּתֶּיהָ אֵינָם עוֹד מֻזְהָבִים וּטְרוּפִים
אֶלָּא אָפֹר מְאֹד עַכְשָׁו בְּהֵיכַל הַכְּשָׁפִים.
שלום חגית,
.
קראתי פעמיים את השיר, ואני חושב שהוא יפה וקומפקטי ונכון.
בידידות ובברכה – שלמה אביו
תאור מסע אפקטיבי של אותה שושנה כסופה (רוזה זילבר) לאורך הגבול הדק כתער בין שפיות לטרוף בין מציאות לדמיון בין העולם הזה לעולם הבא.
למרות שמעל השיר מרחפת רוח של התאבדות אווירתו אינה עצובה אלא קסומה
אהוד תודה רבה שפקחת את עיניי לכוסף השושנה.
שלמה, אני שמחה שקראת, תודה רבה על כך.
חגית, גם אני קראתי והוקסמתי
מאי השפיות השפויה של השיר.