לאיש מהמחתרת

ליגאל

מָה שְּׁלוֹמְךָ אַתָּה שָׁם בַּמַּחְתֶּרֶת? רָאִיתִי אֶת אֲהוּבָתְךָ וְהִיא אִשָּׁה יָפָה מְאֹד

רָצִיתִי לוֹמַר שֶׁהִיא יַלְדָּה קְטַנָּה מְאֹד, שֶׁיֵּשׁ לְךָ אַהֲבָה עִם נָשִׁים קְטַנּוֹת

שֶׁאַתָּה אִישׁ יָפֶה, שֶׁאֵין לְךָ גִּיל, שאַתָּה אִישׁ שֶׁל תְּכֵלֶת

יֵּשׁ שָׁמַיִם מֵאֲחוֹרֵי משקפיך הַשחורים.

אַתָּה יוֹשֵׁב בְּבֵית קָּפֶה וְכוֹתֵב לבתךָ מִכְתָּבִים קְצָרִים

וּמְחַכֶּה לָהּ שֶׁתָּשׁוּב. וּבִזְמַן אַחֵר, לְצַד אִמְּךָ, לִבְּךָ קָשׁוּב

וּכְתפיךָ הרְכוּנוֹת מְאַסּפִות זקנתהּ.

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁ בַּמַּחְתֶּרֶת אֵינְךָ לְבַדךָ

וּמֵאָז שֶׁהִכַּרְתֶּם אַתָּה מַאֲמִין בְּנִסִּים. שֶׁהִיא לִמְּדָה אוֹתְךָ לֶאֱהֹב.

אַחֶרֶת הָיִיתָ מֵת חָסַר יְדִיעָה. 

וְאָמַרְתִּי שֶׁכְּדַאי לְהַאֲרִיךְ בַּמִּלִּים שֶׁתִּכְתֹּב לְבִתְךָ

מִדֵּי יוֹם שְׁלַח לָהּ מִכְתָּב בְּמַעֲטָפָה חָתומָה

וְהִיא בֵּינְתַיִם לֹא תָּשׁוּב, אֲבָל תִּזְכֹּר שֶׁהָיִיתָ אִתָּהּ כְּשֶׁסירבָה.

וְאָמַרְתָּ לִי שֶׁאֲהוּבָתְךָ כָּתְבָה לָהּ מִכְתָּב אָרֹךְ

וּבִתְךָ יָשְׁבָה עַל מִטַּת אִשְׁתְּךָ שֶׁקָּרְאָה בְּאָזְנֶיהָ אֶת הַדְּבָרִים.

אֵינֶנִּי יוֹדַעַת מָה חָשְׁבָה עַל כָּל זֶה יַלְדָּה,

אֲנִי רק יוֹדַעַת שֶׁהיא 
לְעוֹלָם לֹא תּוּכַל לְכַבּוֹת אֶת אַהֲבָתָהּ

אֵלֶיךָ.