בננות - בלוגים / / ילדת הצל
אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

ילדת הצל

 

 

מוסיקה ווידאו: אופיר לוקיי 
תצלום הירח: שרון גלזברג

http://www.youtube.com/watch?v=kWiGEJWyw7o

א

 

לָמָה תשכְּבִי בלילה, בחדר זר, מְעַל מִטָּה שאינָהּ שלַךְ?

כְּשהתוֹדעה מתרחקת מִמֵךְ אַתְּ יְכולָה לְנסוֹת לְהשִיב אוֹתָה

אֲבַל התודעה יודעת מה שהיא יודעת

לכן היא מבקשת שְלמוּת

לכן היא נצמדת לנְשימַת הגוף הקפוא מעל לספה

 רֵיחו הטוב נִרְאֶה כמו ילדה שפעם התגוררה בחדר הזה.

אֲבַל הֵיכָן היא עַכְשָיו?

החדר מעולם לא היה רְכוּשָה הפְּרָטִי;

אַךְ משהו ממנה נִשְמַר בּו, גם לְאָחַר שגוּפָה נֶעֶלָם – 

בְּשָלֹש בּליְלָה שמעת את קוֹלָה מִתוֹךְ הארון במטבָּח

הֵיכָן שמְאֻכְסָנִים הַתַּבְלִינִים

שַמַעתְּ אוֹתוֹ עוֹלֶה מפִי פַּרְפָּרִים שְחוֹרִים

בִּכְנָפָם קוֹצֵץ צִפֹּרְנַיִם מֻכְסָף

מְכַרְסֶם כָּרִיוֹת אֵצְבָּעוֹת יָדָהּ  

מְכַרְסִם אֶת עוֹרָהּ בְּכָרִית כָּל אֵצְבָּע רָזָה וְיָפָה.

פָּרִיךְ הָיָה שְעַרָהּ הַמְעֻרְפַּל כְּשֶׁנִשְרָף בְּאֵש הַלַיְלָה.

ב

  קַוִּים מָשַכְתְּ סְבִיב יַלְדַת הצֵּל שצִמַחְתְּ עַל קִיר

עַד שנִשְמָע קוֹלָהּ

דוֹהֵר אֶל הרּוּחֲ

נוֹשֵר כְּעָלֶה

בְּיָעַר שֶל שִכְחָה

וְזוֹכֵר

 

 

ג

 

בינתיים, מבעד למִילִים, עֵין הנֶעֱלָם הגִיע לִשְמֹע את הכמעט נעלמים

מבעד לדלתות הליל ילְדַת הצֵל עוֹלָה לְאוֹרֵךְ הקִיר

מְאחוֹרַיו עוֹמֵד הנֶעֱלָם וּמַמְתִין.

 

אֲנִי הַכּמְעַט נֶאֱלֶמֶת שָרָה לְאזְנה הַשְקוּפָה חוֹפֶנֶת קוֹלִי

בְּאֵין יָדָהּ –  "אֲנִי רוֹצֶה לִשְמֹע צְעָקָה

מִבָּעַד לַמִלִים" –  הנֶעֱלָם מְגָלֶה קוֹלוֹ

עַל סַף דַלְתִי הַנִּסְגֶרֶת

וְנוֹטֵל אֶת הַכּמְעַט נֶעֱלֶמֶת.

ד

 

דֻמת דמהּ ממְרִיאָה מצווארי – אַרְגָמַן עָמֹק נֵחְרַש

לְאוֹרֵךְ לוּלָאוֹת רֵיח בּוֹרְדוֹ מוּתַש –  הצל נִשְבָּר 

גוֹרֵר גָּפָּיִם מַכְחִילוֹת לכְדֵי נָהָר 

 

עיניה הגְדועות נרְשמות בְּלהט לְהָבָה מְעַל לקִיר

יַלְדַת הצֵּל גְּדֵלָה בּלַאט,

מְגָלָה בָּבוּאָת אִישָה משְתקֶפֶת בְּמֵי האַמְבַּט

 

הצֵּל מְקַרְצֵף צָוּארָהּ בְּמַסְרֵק בַּרְזֵל עַל קֵיר דְמוּתָהּ,

הַצֵּל רוֹשֵם דֻמת דָמָהּ, מַמְריאָה מצָוַארָהּ

אַרְגָמַן מָתוֹק נֵחְלַש לִפְרוֹם דַּמי מדָמָהּ

לְהַשִיב דְבַש אֶל פִּיהַ המחְוִיר

לְגִלוּי סוֹד שְפָתָה השְקֶטָה

לְגִלוּי האלֶף שהֵרְחִיב מבּטָה

אךְ כּתַב:

 אַ- הָבָה.


 

ה

 

עֲלָטָת מָבָּטָהּ מָשִיבָה מָבָּטי

מְחֻסָר דָּם

עֳלָטָת מָבָּטָהּ כָּאן בָּפֶתַח

מָנִיחָה אֲלַכְסוֹן

וּמוֹשֶכֶת כֶּתֶם כָּחול לְצָוַּארי

עֲלָטָת מָבָּטָהּ מְפַרֶקֶת עֵינַי זוֹ מִזוֹ

וֹמַדְבִּיקָה אוֹתַן עַל בַּד מָתוּח

שאהיה לה צִיוּר

שלְעוֹלָם לא אשוּב לְצָיֵר

 

 

 

ו

 

הַקָּוִּים מִתְלַכְּדִים סְבִיב יַלְדַת הַצֵל שצַמְחָה על קֵיר,

הַקָּוִּים מִתְלַכְּדִים מסבִיב לַיַלְדָה

אַךְ הצֵל עוד נוֹתַר לְהשְמִיע קוֹלָה:

"זִכְרוֹנוֹת יַלְדוּתִי הֵם רַק סוּכַּרְיוֹת חָמוּצוֹת

נֶגֶד בְּחִילָה"

 

ז

 

יַלְדָת הצֵל מִתְרָחֶקֶת מגוּפי

את גופי כּבַר אֵינָה מָכִּירָה.

 

דַּקוֹת ילדותי מקופלות בפיה,

האם את מקשיבה?

חכי עוד רגע יִפתַח השער

וְאכְנִיס אותךְ פְּנימה, הרוח מִתְחזק

הליִל לָבַש כּתֹנֶת מיִם וְנִטְמָע בּגוּף אֲחֵר

חָכִּי לִי בְּתוֹךְ הַגוּף, בְּתוֹךְ הַגוּף שָקֶט.

 

השיר מתוך ספרי החדש: לויתני האפר

 

9 תגובות

  1. איריס קובליו

    מהממת
    בהצלחה עם הספר
    הסרטון מושלם

  2. מירי פליישר

    נפלא ביותר ובהצלחה. ממה שקראתי עד כה,שיר זה מצטרף בתמונות חזקות מצויירות לפרטי פרטים . איזה עומק יש לה לילדת הצל.

  3. איריס אליה

    חגית יקרה, הספר כבר יצא לאור? התרגשות גדולה, אני בטוחה. בהצלחה רבה רבה. הרבה אור עם יציאתו לאור.

    • חגית גרוסמן

      איריס שלום, כן הספר יצא לאור וההתרגשות גדולה עד מאוד. תודה על ברכת האור. שיהיה לנו שבוע מואר ושמח.

  4. שיר יפה ומרשים. הייתי קוראת את זה קצת אחרת, יש לך קול טוב ובעל נוכחות.
    אבל דווקא בגלל זה טוב לגוון את המנעד שלך משיר לשיר.

    זה על הצד הדרמטי משהו.

    בהצלחה .

    • חגית גרוסמן

      אביטל יקרה, גם בקריאה קיים תהליך של קילוף שכבות. אט אט שכבות הדרמה מפנות מקומן לפשטות.

      תודה על קריאתך

  5. השילוב של הקריאה המוזיקה והוידאו פשוט יפה! (והמלים כמובן, המלים…)

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן