שמלות כלה

שמלות לכלה*

כיוון שהנני רווק כרוני, אך טבעי הוא ענייני בשמלות כלה – אותן שמלות לבנות והדורות המשובצות לעתים אבני-חן וזכוכיות. בצפונם של הרחובות דיזנגוף ובן יהודה בתל-אביב התרבו בשנים האחרונות החנויות המציעות שמלות כאלה,  ונראה כי הן מתחרות זו בזו בהצגת דגמים מקוריים של שמלת האושר בחלונות הראווה שלהן. כמי שעוצר לעתים מזומנות ליד החלונות הללו, וכמי שיש בו תערובת מאוזנת של רגשי קנאה ובוז כלפי  מוסד הנישואים, דומני שיש בכוחי לדון בשמלת הכלה העכשוויות באורח אובייקטיווי .

            הדבר הבולט ביותר בשמלות העכשוויות הוא כוונתן הבלתי-מרומזת להקנות לכלה בטקס כלולותיה מעמד של כוכבת סקס. רבות מן השמלות החדשות חושפות במלואן את כתפי הכלה ונושאות את שדיה כשהם גלויים למדי וכמו-גדושים אל עבר מבטו של קהל-המוזמנים החוגג. כאשר מכוסה האזור החשוף בהינומה שקופה הוא מצית דמיונות, וברגע שמוסרת ההינומה מתחיל הדבר הממשי לחרמן הורמונים. מוחי השוקק כבר יצר תסריט לסרט פורנו שבו מיד לאחר טקס הנישואים המסורתי עושים בכלה כל קרואיה אותם מעשים שבעבר יועדו לחתן בלבד. יכולתי אפילו לחשוב על רב מקומי נשוא פנים שהיה נשאר בחפץ לב לחלק ב".

            גם החתן עשוי ליהנות ממעמדה הכוכבי של הכלה. ראשית הריהו מגלה בליל כלולותיו כי לא לקח לו סתם אחת, אלא כוכבת צירף אל חייו, שהיא יפיפייה בעיני כל המשתוקקים אליה. ויתירה מכך, כל הקרואים חפצים בה, אך היא – לבה יוצא דווקא לחתנה ורק אליו. העדפה כזאת יכולה לגרום  למועדף אושר רב, לפחות לזמן מה. אף שלגברים קנאים יש בכך משום מאזן אימה שערעורו עלול לחולל אסון.

            מעמדה של הכלה ככוכבת סקס נשאב בעיקרו מעולם תקשורת ההמונים. ביום כלולותיה  הכלה היא מעין שחקנית קולנוע וטלוויזיה בכירה, הראויה לשלטי חוצות עצומים, כלומר לחשיבות עליונה בתודעתנו. שהרי כבר כולנו הורגלנו בכך שרק אנשים המככבים בקולנוע ובטלוויזיה, או על שלטי חוצות אחרים, יש להם ממשות מלאה וערך נכבד. למעשה מתחלק העולם למפורסמים וללא-מפורסמים – לישויות אשר חדרו למעגל תקשורת-ההמונים ולאלה המנועים ממנו. משום כך נתמכת תמיד שמלת הכלה גם בתצלומי וידאו. וערביי עכו, ראיתי בשעתו, מגדילים לעשות, ומסריטים  את החתן והכלה כשהם יושבים מעדנוֹת בסירה המפליגה בים סמוך לשקיעה. לכלות ולחתנים רבים יום הנישואים הוא הזדמנות חד-פעמית להקנות לעצמם חשיבות במרחב הציבורי, ויש בכך פאתוס נוגע ללב.

            מכל מקום, טקס הנישואים העכשווי כמו מלמד אותנו כי הכלה מוכנה להסתגל לתנאי חברתנו ולהעדיף את הפופולאריות על האהבה. והפופולאריות, כידוע, הרבה דרכים מובילות אליה וכולן כשרות במידה שווה. כוכבת סקס שהיא שחקנית קולנוע נודעת, אשר מקדמת את המכירות של סרטיה, חשובה בעינינו כמעט כראש הממשלה. מתוך מנגנונים חברתיים אלה החל כנראה הנשיא-לשעבר הנחמד של אמריקה, ביל קלינטון, למזג באופן כפייתי במקצת את תפקידו הנשיאותי עם תפקיד כוכב הסקס. ודומני שגם צ"יצ"וּלינָה, שייסדה בשעתה את "מפלגת האהבה" האיטלקית, התכוונה לרוץ לנשיאות איטליה ולא רק לפרלמנט. צ"יצ"ולינה, אגב, מופיעה  בסרטיה לא פעם כשהיא לובשת שמלת כלה, ובכפות ידיה העטויות כסיות לבנות היא נושאת דובי-צעצוע  קטן. גם הנסיכה האנגליה המנוחה דיאנה זכתה לפופולאריות לאומית ועולמית הודות למזיגה של מלכותיות עם כוכבנות מין – מעין פּוֹת מלכותית. ואף פנינה רוזנבלום שלנו, שביקשה לכהן כחברת כנסת, הבינה היטב את יתרונותיה ברוח התקופה.

            גם הרקדנים הצוּפיים, שהופיעו ב-2001 במשכן התל-אביבי לאמנויות הבמה בריקודי הסחרור שלהם, לובשים למחולם שמלות כלה לבנות. כשמתחיל הסחרור נפרשות כנפי השמלה ונדמות לכנפי פרפרים, או לעלי כותרת של פרחים גדולים. מתחת לשמלה נגלים מכנסיים לבנים הנעצרים ליד נעלי עור שחורות ורכות מאוד, שבועטות בקרקע וקובעות את כיוון הסיבוב. חתנם של הרקדנים המיסטיים הללו אינו אלא האל עצמו, אשר על שמו חוזרים בטקס עוד ועוד, כמין מנטרה.

            אך לובן בגדם של הרוקדים אינו מייצג רק את טוהר לבבם וזוֹך משאלותיהם–  את צניעותה, נאמנותה ואהבתה של הכלה – אלא גם את לובנם של תכריכי המת. כי הריקוד המסתחרר ממית  את האני לשעה קלה ומאפשר לנפש העירומה ממנו לנסוק אל הרקיע השביעי. החיבור האסוציאטיבי בין בגדי הכלה לתכריכים מועצם גם בשל האירוע שבו נהוג טקס הריקוד העיקרי של כת הדרווישים הצופיים: חג פטירתו של ג"לאל א-דין רומי, אשר היה מייסדו של הפלג הצוּפי הרוקד ואחד המשוררים החשובים והפוריים בכל הזמנים. הריקוד חוזר על פטירתו של רומי באורח סמלי, כצורה של נישואים עם האל .

            ועם כל זאת, עולמם של הצופים אינו טהור מארוס, ואפילו ארוס פרוע למדי, אף שהוא מתועל לעֵבר האל. כל מי שמכיר את שירתו של רומי יודע מתוכה כיצד השפיעה אהבתו העזה לדרוויש הנודד שאמס מטבריז – שניחן ביופי רב, גופני ונפשי כאחד – על התפתחותה של הצוּפיות. אבל גם התאהבות ביופיים של לפחות שני נערים אחרים (האחד שוליית נפח והאחר מתלמידיו של רומי) השפיעה  על יצירתו הרוחנית, הפיוטית-מיסטית. ארוס הומוסקסואלי ונרקיסי גודש את שירתו של רומי, אשר תמיד מעבדת את הכיסופים אל הידיד הארצי לכלל כיסופים אל הידיד השמימי. זוהי דרכם של מיסטיקנים – לרומם את הנפש באמצעות שחרור הארוס מכבליו התקניים. אבל זו גם דרכם של הרבה יוצרים חילונים.

            כפי  שאומרים ז"יל דֶלֶז ופליקס גוּאטְרי בספרם הנודע אנטי אדיפוס – תקן פעילותו של הארוס במערב היה כפוף תמיד לכללים פטריארכליים, כלומר למשאלות הכוח של המעמד השולט. התרת רסן התשוקה פירושה חופש ומהפיכה של המחשבה וההתנהגות. אפילו הכלה המקומית, המככבת בשדיים כמעט חשופים, היא אישה שנגאלה מחובתה להישחֵת בהדרגה או להימחק כליל מחמת שירותיה הנאמנים לבעל, הכוללים לידות מרובות ועבודת-פרך מטמטמת במטבח.

            מצד שני, שחרור הארוס מתקניו המוסרניים או הכוחניים גם עלול ליצור בקלות מינֵי שיעבוד חדשים. ריבוי המושאים המיניים אשר מאפיין כעת את חיי כולנו הודות לפיתוייה הגסים של תקשורת ההמונים יוצר דת חדשה-עתיקה של הדוניזם פגאני, שאין בה מקום לאהבה ולראייתו של האדם כשלם פסיכוסומטי. הכלה החדשה השתחררה והיא חולמת כעת על קריירה שוויונית וכוכבית. היא מציעה את גופה למבט הגברי כדי לפתותו ולשלוט בו – אך מה על יכולתה כאוהבת נאמנה? דומה כי הכלה המשוחררת השתחררה בעיקר מבעלה.

            יותר ויותר  נעשה אני לשמרן. אפילו חלף בראשי הרעיון המשונה לאסור על הומוסקסואלים לקיים יחסי מין  מלאים לפני שיינשאו זה לזה.

 *מתוך ספרי "העצמי האמיתי  ועצמי האמת", הוצאת הקיבוץ המאוחד.