לִמַּדְתְּ אוֹתִי לְלַקֵּט כָּל זֵרֶד
כָּל קְנוֹקֶנֶת תְּלוּיָה בְּעָנָף
לְהַגְבִּיהַ בְּעֵרַת אֲהָבַת חַג
לִמַּדְתְּ אוֹתִי לְלַקֵּט כָּל פֶּרַח
לִקְטֹם: "אוֹהֵב, לֹא אוֹהֵב"
לְכַּמֵּת תְּחוּשַת הַעֲרָצָה
לִמַּדְתְּ אוֹתִי לְחַיֵךְ
בְּפָנִים קְפוּאות מֵאֵימָה!
לְהָפִיק עוֹד שוּרָה נְדוֹשָה
מֵאֹדָם גְּחַלֵי אַכְזָבָה
הוֹ הָאֵלָה הַחוֹמֶסֶת,
לֹא בָּאתִי בֵּין דָּדָיִךְ
לֹא יָנַקְתִּי חָלֵב שָדַיִךְ
הִשְלַכְתְּ אוֹתִי
אֶל חֲבֵרְתֶךְ הָאֵלָה הַמְּבַעֶרֶת
הוֹ הָאֵלָה הַמְּבַעֶרֶת
עִם יָעֶה אֹו כַּף אַשְפָּה
אֲנִי זוֹחֶלֶת עֶל אַרְבָּע
אֶל בֵּין זָוִיוֹת חֲיַי
לְחַפֵּש אוּלַי נוֹתָר
עוֹד פּרֵוּר
חָמֵץ רִגְשִי
לְהַבְעִיר
חַדֵּש בִּרְכַּת הֶחָג.
הוֹ הָאֵלָה הַמְּבַעֶרֶת,
כְּשֶהִתְפּלַַלְּתִּי אֶל טָמִיר וְנֶעֱלָם
הֵבַנְתִּי
שֶמוּכָנָה וּמְזוּמָנָה
אֲנִי לְקַיֵּםוּלְשַלֵּם
לְמוֹלֵךְ רְגָשוֹת
לְהַגִיש בְּעֵרַת לִבִּי
וְאֶת יָדַי הַמַּכּוֹת
לֹא עַל חֵטֵא שֶחָטָאתִי
לֹא עַל מִלִּים שֶכָּתַבְתִּי.
עֵינַי בּוֹעָרוֹת
מְקוֹנְנוֹת
עַל מָה שֶכּוֹנְנוּ יָדֶיךָ
עַל מָה שֶבֵּעֲרוּ יָדֶיךָ
מרגש מאד, לאה יקרה.
תודה איריס וחג שמח!
לאה קראתי בו שוב ושוב ואני מוצאת בו כל פעם חדש, מתחת פעימות שאה גולדברג וכל המשוררות הנשים ומעל כאב, חיפוש, האחזות. מרגש
הכוונה של לאה גולדברג..
מזמן לא קבלתי כזו מחמאה. תודה חני…
מתגעגעת
חג שמח!
לאה
אני מוחה!!
אני תמיד מכנה אותך "לאה גולדברג" : ))
כמה יפה, מקורית וחזקה לאה האינטרפרטציה שלך לביעור החמץ
שיר יפה עם הדהוד מיתולוגי
תודה חנל'ה וחג שמח!
אינטינסבי וחזק השיר לאה