נראיון מצוין. אבל עכשיו אני קוראת את ספרך החדש ומתמוגגת. כל כך הרבה אומץ ניחנת, ואת ממש גורמת לי לפרוץ בבכי, וכמה עמודים אחר כך לצחוק בקול רם. הכתיבה שלך סוחפת והכול חי לי מול העינים. הסיפור של החייל נוגע ללב וסיפור משפלחתך מדהים. גם הקשרים ביניהם מדהימים. אני ממש נהנית מכל רגע, זה אחד הספרים הכי טובים שרקאתי מאוד מאוד מרגש. כל הכבוד.
לאה איני סופרת
שיהיה בהצלחה רבה!
בהצלחה
נעים להכיר
לאה לאה לאה, איזה ראיון מרגש.
וזה – "בתור נערה היתה כל הזמן פנטזיה. הייתי הולכת לישון ומפנטזת מה אני אעשה כדי לא לקום מחר" – זה גם אני. לגמרי.
אני עדיין די בהתחלת הספר. מקווה להמשיך במהרה.
ושוב, המון המון בהצלחה!!!!
ממה שבינתיים קראתי, זה מהמם!
כבר הזכרנו פעם את נקודות ההשקה… תודה מעומק הלב.
מרתק! גם אני גדלתי בבת ים עם אבא יווני, לא כל כך נחמד. הוא לא עבר את השואה, אחד היחידים , כי עזב את יוון ושהה בבולגריה.
פעם ביקרתי אצל אמך התופרת, נכון? היא סיפרה לי שיש לה בת משוררת. עולם קטן, אותו רחוב…
נהניתי לקרוא.
נראיון מצוין. אבל עכשיו אני קוראת את ספרך החדש ומתמוגגת. כל כך הרבה אומץ ניחנת, ואת ממש גורמת לי לפרוץ בבכי, וכמה עמודים אחר כך לצחוק בקול רם. הכתיבה שלך סוחפת והכול חי לי מול העינים. הסיפור של החייל נוגע ללב וסיפור משפלחתך מדהים. גם הקשרים ביניהם מדהימים. אני ממש נהנית מכל רגע, זה אחד הספרים הכי טובים שרקאתי מאוד מאוד מרגש. כל הכבוד.