תנועות גוף מוגזמות כותבת ויוצרת
בוֹבה עומדת מול ארון המתכת שבפינת המשרד שלה, מוקסמת ממראה הקלסרים המצהיבים שעומדים לפרוץ מהמדפים. היא נושמת נשימה עמוקה ומעבירה את אצבעה בעדינות על גבי התוויות המתפוררות. בובה עומדת לחולל סדר שלא נראה כמותו מעולם.
בראש ובראשונה בובה מרוקנת את הארון מכל תיקיות הקרטון המתפקעות, ובעליזות קלילה גורפת את האבק מימין לשמאל. תוך כדי זמזום היא מנפנפת בסמרטוט, שוטפת וסוחטת אותו.
חייל קשר משועמם חולף על פני החלון, נעצר ותוחב את ראשו אל תוך דלת המשרד.
בובה מחייכת אליו שוקעת חזרה אל המשימה הרת הגורל שהצליחה לגרד מתוך השום דבר שעליה לעשות. סלידתו של חייל הקשר מקצינת ההדרכה החדשה והמוזרה מתחזקת. החייל מתעופף מהמשרד במהירות ובובה נשארת לבדה לנבור בתוך ערימת פקודות, שרטוטים, מפות גזרה ומילות קוד. כל דף שנופל לידיה של בובה נקרא בשקיקה. היא לא מבינה מילה, אבל היא מתכוונת להפוך את הסימונים הקסומים לשפת האם שלה. היא מתכננת להדחק ולהתברג אל תוך העולם הזר והנהדר הזה, עד שהוא יהיה לה לבית.
בראש ובראשונה בובה מרוקנת את הארון מכל תיקיות הקרטון המתפקעות, ובעליזות קלילה גורפת את האבק מימין לשמאל. תוך כדי זמזום היא מנפנפת בסמרטוט, שוטפת וסוחטת אותו.
חייל קשר משועמם חולף על פני החלון, נעצר ותוחב את ראשו אל תוך דלת המשרד.
בובה מחייכת אליו שוקעת חזרה אל המשימה הרת הגורל שהצליחה לגרד מתוך השום דבר שעליה לעשות. סלידתו של חייל הקשר מקצינת ההדרכה החדשה והמוזרה מתחזקת. החייל מתעופף מהמשרד במהירות ובובה נשארת לבדה לנבור בתוך ערימת פקודות, שרטוטים, מפות גזרה ומילות קוד. כל דף שנופל לידיה של בובה נקרא בשקיקה. היא לא מבינה מילה, אבל היא מתכוונת להפוך את הסימונים הקסומים לשפת האם שלה. היא מתכננת להדחק ולהתברג אל תוך העולם הזר והנהדר הזה, עד שהוא יהיה לה לבית.
בובה היא קה"דית הקשר הטרייה של אוגדת הגבול הצפוני. היא נחתה ביחידת הקשר לפני שבועיים, אחרי חיים שלמים שערגה אל המעמד המרגש הזה. כל חייה בובה רצתה להרגיש שהיא עושה משהו משמעותי, משהו גדול. כל כך גדול עד שהוא יניע אותה מבלי שתצטרך להניע אותו.
מהרגע בו בובה התגייסה היא נאבקה בפראות כדי להגיע אל המשהו הגדול והמשמעותי הזה, עד שלבסוף הצליחה לדחוק את רגליה אל תוך שעריו של האוגדה הצפונית, שנחשבה למעוז הקרביות לאלו שלא ממש נלחמו.
בובה רוצה להכיר לוחמים.
עד עכשיו הלוחמים נדחקו אליה בתוך האוטובוסים, מילאו את השולחנות במסעדות דרכים, גדשו את הרחובות בסופי שבוע במדים מיוזעים, כשנשק מנצנץ מתנדנד על גבם וקורא אליה- בובה.
הם היו במרחק נגיעה ממנה, אבל מעולם לא ממש נגעו בה. בובה התאהבה בכולם. כל מה שבובה ביקשה הוא הזדמנות להתחכך באותם מדים מיוזעים ולשים ידה על נשק משומן וקריר. בכל פעם שהרגישה שהיא מתקרבת אל המטרה והנה שולחים אותה לקיבינימט, איפה שיורים, נפצעים ומתים, יד נעלמה בלמה אותה והשאירה את בובה מחוץ לחגיגות הדם, שתשתזף מתחת לנורות הפלורוסנט במשרד צה"לי מנומנם. עד שלבסוף נשבר לקצין הקשר הצפוני מהנדנוד הבלתי פוסק של מכתבי הבקשה, התחינה והקומבינות שהלכו וסגרו עליו כמו חרק במלכודת, והוא נענה לתפילותיה של בובה לצאת אל דרכה החדשה והמרגשת אי שם בקיבינימט.
מהרגע בו בובה התגייסה היא נאבקה בפראות כדי להגיע אל המשהו הגדול והמשמעותי הזה, עד שלבסוף הצליחה לדחוק את רגליה אל תוך שעריו של האוגדה הצפונית, שנחשבה למעוז הקרביות לאלו שלא ממש נלחמו.
בובה רוצה להכיר לוחמים.
עד עכשיו הלוחמים נדחקו אליה בתוך האוטובוסים, מילאו את השולחנות במסעדות דרכים, גדשו את הרחובות בסופי שבוע במדים מיוזעים, כשנשק מנצנץ מתנדנד על גבם וקורא אליה- בובה.
הם היו במרחק נגיעה ממנה, אבל מעולם לא ממש נגעו בה. בובה התאהבה בכולם. כל מה שבובה ביקשה הוא הזדמנות להתחכך באותם מדים מיוזעים ולשים ידה על נשק משומן וקריר. בכל פעם שהרגישה שהיא מתקרבת אל המטרה והנה שולחים אותה לקיבינימט, איפה שיורים, נפצעים ומתים, יד נעלמה בלמה אותה והשאירה את בובה מחוץ לחגיגות הדם, שתשתזף מתחת לנורות הפלורוסנט במשרד צה"לי מנומנם. עד שלבסוף נשבר לקצין הקשר הצפוני מהנדנוד הבלתי פוסק של מכתבי הבקשה, התחינה והקומבינות שהלכו וסגרו עליו כמו חרק במלכודת, והוא נענה לתפילותיה של בובה לצאת אל דרכה החדשה והמרגשת אי שם בקיבינימט.
הבעיה של בובה צצה ברגע בו נחתה באוגדה,
הלחימה נפסקה. כליל.
כוחותינו הקרביים והמיוזעים פינו את המוצבים שלהם וכעת הם משחקים שח על גבי כלי רכב שאמורים לנוע ממזרח למערב. שאר החיילים באוגדה משחקים שח במסדרונות החמ"לים. כל חמ"ל ומומחה השח שלו, שיושב ישיבה מזרחית על הקרקע ומסמן לחייל שמולו שזמן ההסתערות שלו מאחוריו.
הלחימה נפסקה. כליל.
כוחותינו הקרביים והמיוזעים פינו את המוצבים שלהם וכעת הם משחקים שח על גבי כלי רכב שאמורים לנוע ממזרח למערב. שאר החיילים באוגדה משחקים שח במסדרונות החמ"לים. כל חמ"ל ומומחה השח שלו, שיושב ישיבה מזרחית על הקרקע ומסמן לחייל שמולו שזמן ההסתערות שלו מאחוריו.
לאור העובדה שהלחימה נפסקה, תפקיד קה"דית הקשר עבר תהפוכות. רק לפני חודש, כאשר כוחותינו התבצרו בעוז בעומק מדינת האויב, קה"דית הקשר היתה הבחורה היפה והחמודה שעברה בין החטיבות ופיזרה חיוכים וחוברות הדרכה של מכשירי קשר. כעת מכשירי הקשר נמצאים ללא שימוש ואין צורך בקה"דית יפה וחמודה שתפיץ את ריח הגוף הנעים שלה לכל כיווני האוויר. אולי זאת הסיבה שהביאו את בובה, שלא מגיעה לקרסוליים המתוקות והנעימות של הקה"דיות שהיו לפניה.
כך בובה, בתפקידה הנוכחי, מוצאת את עצמה ללא מעש. את אף אחד זה לא מטריד במיוחד, פרט לבובה עצמה. אותה זה מטריד מאד. שוב הגורל הטרגי משחק בה, שולח אליה חזיונות פטה מורגנה שמופיעים ונעלמים בתוך מדבר צחיח של שעמום ובינוניות. סוף סוף בובה הגיעה אל נקודת השיא בחייה ורק בגלל טקטיקה מדינית מטופשת של נסיגה ושלום, היא שוב חסרת אותו המשהו הגדול והמשמעותי לשאוף אליו, ובעיקר- חסרת לוחמים. עליה לייצר עבודה ויהי מה. היא חייבת להוכיח לשאר החיילים והקצינים שסובבים אותה, ובעיקר לשאר הקצינות, שהן יפות וחמודות לא פחות מהקה"דיות הקודמות, שיש לנוכחותה המיותרת הצדקה.
קצינות הקשר האחרות יודעות טוב מאד שאין לנוכחותה של בובה שום הצדקה, והן דואגות להבהיר לה את זה בכל דרך אפשרית. יש באוגדה כבר עוזרת מפקד פלוגת הפעלת קשר, קצינת סגן קצין מבצעים קשר ועוזרת קצין מחשוב, וכעת, שכמעט ואין צורך במערכות קשר, אין צורך של ממש בקצינת הדרכה, בטח לא אחת חדשה ובטח לא אחת עם כל כך הרבה רצון לעבוד ולהתייעל, מוזרה, הבובה הזאת.
קצינות הקשר האחרות יודעות טוב מאד שאין לנוכחותה של בובה שום הצדקה, והן דואגות להבהיר לה את זה בכל דרך אפשרית. יש באוגדה כבר עוזרת מפקד פלוגת הפעלת קשר, קצינת סגן קצין מבצעים קשר ועוזרת קצין מחשוב, וכעת, שכמעט ואין צורך במערכות קשר, אין צורך של ממש בקצינת הדרכה, בטח לא אחת חדשה ובטח לא אחת עם כל כך הרבה רצון לעבוד ולהתייעל, מוזרה, הבובה הזאת.
בובה פותחת ביראת קודש את התיקיות שמעלות אבק בארון במשרדה. ככל שבובה נוברת יותר בקלסרים העבים והמצהיבים, היא נחשפת בפני עוד ועוד יחידות קשר נהדרות תחת אחריותה של האוגדה. הפסיפס שנגלה לעיניה מרהיב. גייסות, אגדים, חטיבות, יחידות זעירות שנעות ממקום למקום בין בט"ש לחרום. ברגע אחד יחידה ששייכת לחטיבה מתנפחת למימדי ענק, כבמטה קסם, היא נעלמת, משנה צורה והופכת לשלוש יחידות עמוסות באלפי חיילים מזוינים ומשוריינים. בובה נרגשת כשהיא מגלה שבזמן מלחמה אמיתית, לא כזו שההרוגים מטפטפים ממנה בזליגה איטית מדי כמה ימים, כל היחידות הופכות להיות יחידות מילואים. היא מתבוננת בפקודות ובטבלאות, שבה ומדפדפת בקלסרים, מסמנת וחוזרת בבהילות אל הקלסר. לאחר וידוא, בדיקה ובדיקה חוזרת, ההכרה מכה בבובה ברגע טהור וחד שמתעלה מעל לכל הרגעים בהם נאבקה, הושפלה וספגה- יש לגייס את הכוחות לאימון.
ברגר
ברגר הסמג"ד הבחין בחריצות הנלהבת של הקה"דית החדשה כבר בפעם הראשונה שפגש בה ובאופן מיידי לא סבל אותה.
יש לקה"דית החדשה בעיה, היא לא מהסוג של הדַחקה.
אופי של דחקה כמעט תמיד עולה בערכו מחריצות. גם בזה הוא הבחין כמעט מיד, כשקרץ לבובה והיא הסיטה ממנו את המבט והמשיכה בפטפוט המייגע על מימון ימי המילואים שהיא מתכננת לבזבז. ברגר גייס את מיטב סבלנותו לסחוט מהקצינה חיוך כדי שתבין שדבר ראשון, לפני הכל, צריך להיות בן אדם ולזרוק דחקה לאוויר. כלום. בובה היתה כמו פלס.
יש לקה"דית החדשה בעיה, היא לא מהסוג של הדַחקה.
אופי של דחקה כמעט תמיד עולה בערכו מחריצות. גם בזה הוא הבחין כמעט מיד, כשקרץ לבובה והיא הסיטה ממנו את המבט והמשיכה בפטפוט המייגע על מימון ימי המילואים שהיא מתכננת לבזבז. ברגר גייס את מיטב סבלנותו לסחוט מהקצינה חיוך כדי שתבין שדבר ראשון, לפני הכל, צריך להיות בן אדם ולזרוק דחקה לאוויר. כלום. בובה היתה כמו פלס.
לברגר, סגן מפקד יחידת הקשר שהגיע לא מזמן אל האוגדה, פנים חיוורות שניצלות במהירות מול השמש ומשקפיים עדינים ועגולים. הוא מאמין שהגעתו אל התפקיד השולי והמיותר, לאחר שמילא תפקידים רגישים ביחידות מובחרות, הנה תרומתו האצילית והנדיבה אל יחידת הקשר העלובה של האוגדה.
ההוראה הראשונה שברגר נותן בהיכנסו אל התפקיד היא להחזיר את ערבי העל האש שהיו מתקיימים בזמנים יפים יותר של האוגדה, בזמנים של לחימה. פקודיו ממהרים להתגייס למען המשימה ומכנסים סביב מגורי החיילות את קציני האוגדה בכדי להקשיב, תוך לעיסת נתחי בשר, למעללי הגבורה של הסמג"ד החדש.
הסמג"ד מטה את גופו קדימה ומנמיך את קולו, הוא מדגים לקציני הקשר באוגדה כיצד מתנהל תדריך בעומק ביירות, הקצינים סביבו מפסיקים את לעיסתם ומטים את ראשם כמוהו. הוא מושיט אגרוף אל מרכז המעגל, זהו גודל המטען שנמצא בצמוד לעקבו. קציני הקשר עוצרים את נשימתם, האם יתפוצץ המטען? האם ברגר יצליח לנטרל את הסכנה לאחר שקצין ההנדסה נעלם? ברגר שותק והאוגדה שותקת איתו. שום רחש לא נשמע במרחבים השלווים והמנומנמים. לפתע ברגר מרים את אגרופו ומנחית אותה על כתפו של קצין השלישות. קצין השלישות מזנק לאחור וברגר פורץ בצחוק. שאר הקצינים צוחקים איתו ואליהם מצטרף גם קצין השלישות הנבוך. כולם צוחקים, זה לא נחמד? אח! אתם חבר'ה נהדרים! חבר'ה נהדרים וחלולים ונהדרים! הסמג"ד טופח על שכם קצין השלישות ומסמן לסגנית קצין ההפעלה למזוג לו עוד בירה, למזוג עוד בירה לכולם! אח, היו זמנים!
ברגר מופיע אל מסדרי הבוקר רענן ומלא עזוז. הוא נעמד מול רחבת המסדרים ולפתע הוא צורח בפראות על חייל שמאחר אל הטקס. הוא מתבונן בעצמו ומתמלא נחת, החיילים עומדים זקופים במרכזה של הרחבה המטופשת והמיותרת. לברגר אין בעיה עם העובדה שהחיילים היחידים שמאחרים למסדרי הבוקר הם הקצינים התורנים, ששחקו כל הלילה בפלייסטיישן על הפלאזמה החדשה של מפקד האוגדה, יחד עם מפקד האוגדה. ברגר נחוש, בכל מחיר, ללמד את כל החיילים, החל מהנהגים האנלפבתים ועד למג"ד הקשר, כיצד יש לנהל יחידה למופת.
ההוראה הראשונה שברגר נותן בהיכנסו אל התפקיד היא להחזיר את ערבי העל האש שהיו מתקיימים בזמנים יפים יותר של האוגדה, בזמנים של לחימה. פקודיו ממהרים להתגייס למען המשימה ומכנסים סביב מגורי החיילות את קציני האוגדה בכדי להקשיב, תוך לעיסת נתחי בשר, למעללי הגבורה של הסמג"ד החדש.
הסמג"ד מטה את גופו קדימה ומנמיך את קולו, הוא מדגים לקציני הקשר באוגדה כיצד מתנהל תדריך בעומק ביירות, הקצינים סביבו מפסיקים את לעיסתם ומטים את ראשם כמוהו. הוא מושיט אגרוף אל מרכז המעגל, זהו גודל המטען שנמצא בצמוד לעקבו. קציני הקשר עוצרים את נשימתם, האם יתפוצץ המטען? האם ברגר יצליח לנטרל את הסכנה לאחר שקצין ההנדסה נעלם? ברגר שותק והאוגדה שותקת איתו. שום רחש לא נשמע במרחבים השלווים והמנומנמים. לפתע ברגר מרים את אגרופו ומנחית אותה על כתפו של קצין השלישות. קצין השלישות מזנק לאחור וברגר פורץ בצחוק. שאר הקצינים צוחקים איתו ואליהם מצטרף גם קצין השלישות הנבוך. כולם צוחקים, זה לא נחמד? אח! אתם חבר'ה נהדרים! חבר'ה נהדרים וחלולים ונהדרים! הסמג"ד טופח על שכם קצין השלישות ומסמן לסגנית קצין ההפעלה למזוג לו עוד בירה, למזוג עוד בירה לכולם! אח, היו זמנים!
ברגר הגיע אל אוגדת הקשר הצפונית מאותה סיבה שהגיעו שאר המפקדים שהחלו לצבור עיגולי מתכת על כותפותיהם- הוא היה עייף, ובאותה מידה בה היה עייף, היה רעב לכסף. לאחר יותר מחמש עשרה שנה בשרות המדינה, ברגר החליט שהגיע
payback time והוא בהחלט יכול להרשות לעצמו תפקיד שולי באוגדה שפעם היתה זוהרת ועכשיו היא גופה מרקיבה וחבוטה. האוגדה כולה נראית לברגר כמו חייל צעצוע מקולף, וכל שעליו לעשות בשביל להעביר את הזמן עד לתפקיד המיותר הבא הנו לשחק עם חייל הפלסטיק העלוב ותוך כדי לייצר דימוי של מפקד קשוח עם ניחוח של שכונה.ברגר מופיע אל מסדרי הבוקר רענן ומלא עזוז. הוא נעמד מול רחבת המסדרים ולפתע הוא צורח בפראות על חייל שמאחר אל הטקס. הוא מתבונן בעצמו ומתמלא נחת, החיילים עומדים זקופים במרכזה של הרחבה המטופשת והמיותרת. לברגר אין בעיה עם העובדה שהחיילים היחידים שמאחרים למסדרי הבוקר הם הקצינים התורנים, ששחקו כל הלילה בפלייסטיישן על הפלאזמה החדשה של מפקד האוגדה, יחד עם מפקד האוגדה. ברגר נחוש, בכל מחיר, ללמד את כל החיילים, החל מהנהגים האנלפבתים ועד למג"ד הקשר, כיצד יש לנהל יחידה למופת.
האימון
בובה עומדת מול סמג"ד הקשר ומחכה לחתימה, כל מה שהיא רוצה זה לסיים את המשימה שכפתה על עצמה כדי שתוכל למצוא משימה אחרת, וכך להתעלם מהעובדה המחרידה שאין לקה"דית קשר שום דבר לעשות באוגדת הגבול הצפוני. שלא לדבר על אפס התחככות עם לוחמים, שמעדיפים לסייר סביב הקיבוצניקיות שנמצאות לאורך הגדר.
הסמג"ד חותם בחוסר עניין על המסמכים ומאשר גיוס שתיים עשרה יחידות מילואים.
הסמג"ד חותם בחוסר עניין על המסמכים ומאשר גיוס שתיים עשרה יחידות מילואים.
חמשה עשר מילואימניקים עולים על מדים ומתייצבים בשער בסיס האימונים באמצע המדבר. ברגע שהמילואימניקים עולים על מדים הם נעשים עייפים, וברגע שהם נעשים עייפים הם שוכחים איך מחברים שקע לתקע, וחיבור שקע לתקע הנו חלק מאד חשוב בתרגילי הקשר שיועדו להם. מפקדם, שלובש דובון כחול על אף ובגלל המדים הירוקים שמגרדים אותו ומרגיזים אותו וגורמים לו להתגעגע לחליפות עורך הדין ההדוקות שגם כן שנואות עליו, מכריז כי לא ניתן לבצע את האימון ללא רכב זחל"מ. וכי כיצד ניתן לבצע אימון ללא זחל"מ? הזחל"מ הינו הליבה של היחידה המיובשת שלו. קצינת המילואים במקום ממהרת לברר ומוצאת כי הזחל"מ יצא מאופנת כלי הרכב הצבאיים לפני חמש שנים וכעת מגיעה ליחידתו נגמ"ש. המפקד מסרב שחייליו יכנסו, ייסעו או יגעו בנגמ"ש. הוא לא מוכן לשמוע על אימון ללא הרכב הייעודי של היחידה- זחל"מ. הזחל"מ דומה באופן כמעט זהה לנגמ"ש, אבל למפקד העייף אין מושג מה ההבדל ביניהם. המילואימניקים המיוזעים משתרעים על האדמה היבשה שמתחת לנגמ"ש, נשענים על הגלגלים ונרדמים. קצינת המילואים המבוהלת מתקשרת לקצינת המילואים בעכו, שמתקשרת לברגר.
היחידה גויסה לאימון ללא זחל"מ.
סביב שולחן הישיבות של ברגר קציני הקשר אוכלים פיצה ומספרים בדיחות גסות. ברגר מרים את עיניו ומוצא שכל העסק מגעיל אותו. הפדיחה שנקראת גדוד הקשר של האוגדה הצפונית הגיעה לנקודת הרתיחה שלו. הוא הרי עילוי שהגיע מהקרם דה לה קרם של צבא הגנה לישראל, ורק בשביל להתקדם לתפקיד מלא בכסף ושום כלום אחריות, הוא צריך לספוג את הבדיחה האומללה הזו.
הפנים האדומות של הסמג"ד הולכות ומתכהות עד שכל הקצינים משתתקים ומביטים בו בפליאה. ברגר מתקשר לבובה, שבאותו הזמן עסוקה בחירור ובהידוק דפי הדרכה חסרי תכלית.
הפנים האדומות של הסמג"ד הולכות ומתכהות עד שכל הקצינים משתתקים ומביטים בו בפליאה. ברגר מתקשר לבובה, שבאותו הזמן עסוקה בחירור ובהידוק דפי הדרכה חסרי תכלית.
גברת קה"דית חדשה, ברגר מצמיד את פיו אל השפופרת. הקצינים מסביב לשולחן משתתקים ומבטים זה אל זה בחיוך.
הסמג"ד! מתקשר אל בובה! בובה מרפה מהמחורר ומתמתחת לתנוחת הקשב.
ברגר מתבונן בקצינים סביבו ושונא אותם. הוא לוחץ על כפתור הרמקול ומניח את השפופרת על השולחן.
האם הקה"דית החדשה גייסה יחידת מילואים ללא זחל"מ?
לבובה אין שמץ של מושג מהו זחל"מ. אבל היא בטוחה, במאה אחוז, שהיא דרשה זחל"מ. הרי זחל"מ הוא דבר כל כך בסיסי, בובה מסתובבת סביב הטלפון והחזה שלה צונח מטה ומתכווץ.
הסמג"ד יכול להריח את הטיפשות של הקה"דית העלובה דרך החורים שברמקול שלו, הוא יכול להריח את הטיפשות של קציני היחידה שלו שלועסים את הפיצה שלהם ולובשים את המדים שלהם כאילו הם שווים משהו, אף אחד בחדר הזה לא שווה יריקה, בטח שלא הקהדית העלובה והמיובשת. היא צריכה לשבת בשקט בחדר העלוב והמצחין שלה ולסתום את הפה כשהוא מדבר. האם הפוסטמה הבינה את התפקיד שלה באוגדה? האם היא מבינה את הפקודה להיות פוסטמה ששותקת כשהסמג"ד מדבר?
בובה הפוסטמה שותקת כשהסמג"ד מדבר, היא שותקת כי היא החזה שלה מפסיק לפעום. הגרון שלה מתייבש ברגע אחד והיא רוצה לצנוח ולהצמיד את הפנים אל הרצפה.
הסמג"ד ממשיך לצרוח מעברו השני של הטלפון, האם הפוסטמה המפונקת מבינה משהו מהחיים שלה? שקט שיהיה פה! הסמג"ד לא רוצה לשמוע ציוץ, אפילו לא נשימה. הוא רוצה דממה. האם הפוסטמה העלובה מבינה את גודל הטיפשות שלה? הא, בובה? למה את לא עונה בובל'ה?!
הנשימה של בובה מפסיקה לשתף איתה פעולה, כל מה שבובה מצליחה לסחוט מעצמה היא מילה אחת. מילה קטנה ומצ'וקמקת
הסמג"ד! מתקשר אל בובה! בובה מרפה מהמחורר ומתמתחת לתנוחת הקשב.
ברגר מתבונן בקצינים סביבו ושונא אותם. הוא לוחץ על כפתור הרמקול ומניח את השפופרת על השולחן.
האם הקה"דית החדשה גייסה יחידת מילואים ללא זחל"מ?
לבובה אין שמץ של מושג מהו זחל"מ. אבל היא בטוחה, במאה אחוז, שהיא דרשה זחל"מ. הרי זחל"מ הוא דבר כל כך בסיסי, בובה מסתובבת סביב הטלפון והחזה שלה צונח מטה ומתכווץ.
הסמג"ד יכול להריח את הטיפשות של הקה"דית העלובה דרך החורים שברמקול שלו, הוא יכול להריח את הטיפשות של קציני היחידה שלו שלועסים את הפיצה שלהם ולובשים את המדים שלהם כאילו הם שווים משהו, אף אחד בחדר הזה לא שווה יריקה, בטח שלא הקהדית העלובה והמיובשת. היא צריכה לשבת בשקט בחדר העלוב והמצחין שלה ולסתום את הפה כשהוא מדבר. האם הפוסטמה הבינה את התפקיד שלה באוגדה? האם היא מבינה את הפקודה להיות פוסטמה ששותקת כשהסמג"ד מדבר?
בובה הפוסטמה שותקת כשהסמג"ד מדבר, היא שותקת כי היא החזה שלה מפסיק לפעום. הגרון שלה מתייבש ברגע אחד והיא רוצה לצנוח ולהצמיד את הפנים אל הרצפה.
הסמג"ד ממשיך לצרוח מעברו השני של הטלפון, האם הפוסטמה המפונקת מבינה משהו מהחיים שלה? שקט שיהיה פה! הסמג"ד לא רוצה לשמוע ציוץ, אפילו לא נשימה. הוא רוצה דממה. האם הפוסטמה העלובה מבינה את גודל הטיפשות שלה? הא, בובה? למה את לא עונה בובל'ה?!
הנשימה של בובה מפסיקה לשתף איתה פעולה, כל מה שבובה מצליחה לסחוט מעצמה היא מילה אחת. מילה קטנה ומצ'וקמקת
מה?
לשמחת המסובים במשרדו של בגר בובה בחרה במילה מוצלחת ביותר, משום שזאת המילה ששוברת את העצבנות המעיקה ששררה במשרד של ברגר לאורך השיחה. הם מגחכים ואחר כך פשוט מתפרקים. איזה סמג"ד הברגר הזה! פשוט למות ממנו! הם מכים את הברכיים שלהם ונחנקים מרב צחוק. הרמקול מתמלא בשאגות של הקצינים כשברגר ממשיך לצרוח בנוגע לפיגור של בובה, לאינפנטיליות שלה, לפשע הנתעב שנקרא הטמטום שלה וטורק.
הקה"דית המסורה אכן מבינה שהיא פוסטמה. וכמו שמצופה מפוסטמה, בובה מתחילה לבכות.
בובה היא לא ממש מהסוג שבוכה, אבל הפעם הדמעות יוצאות ממנה על מהירות טורבו. ביבבות חנוקות היא מקללת את הסמג"ד שאת שמו היא לא מעיזה להגות, היא מקללת את המג"ד שאף פעם לא אומר לה שום מילה טובה, היא מקללת את האוגדה, היא מקללת את ארץ האויב, היא מקללת את האמא והאבא של הרמטכ"ל היא מקללת את בן גוריון שהמציא את הצבא ולבסוף היא מקללת את ההורים שלה ששלחו אותה להתגייס בגאווה מטומטמת כאילו שהיא מקבלת תעודת הצטיינות. לבובה אין שום סיכוי לקבל תעודת הצטיינות, כי היא פוסטמה שכלואה בתוך אוגדה שלא זז בה כלום פרט לפה של הקצינים שלא מפסיק לנבוח. בובה שקועה בתוך בוץ הרחמים העצמיים עד לסנטר.
בובה היא לא ממש מהסוג שבוכה, אבל הפעם הדמעות יוצאות ממנה על מהירות טורבו. ביבבות חנוקות היא מקללת את הסמג"ד שאת שמו היא לא מעיזה להגות, היא מקללת את המג"ד שאף פעם לא אומר לה שום מילה טובה, היא מקללת את האוגדה, היא מקללת את ארץ האויב, היא מקללת את האמא והאבא של הרמטכ"ל היא מקללת את בן גוריון שהמציא את הצבא ולבסוף היא מקללת את ההורים שלה ששלחו אותה להתגייס בגאווה מטומטמת כאילו שהיא מקבלת תעודת הצטיינות. לבובה אין שום סיכוי לקבל תעודת הצטיינות, כי היא פוסטמה שכלואה בתוך אוגדה שלא זז בה כלום פרט לפה של הקצינים שלא מפסיק לנבוח. בובה שקועה בתוך בוץ הרחמים העצמיים עד לסנטר.
בערב, בחדר האוכל של הקצינים, בובה עומדת בתור בשביל לקבל את המנה הבשרית המגיעה לה בתור קצינת הדרכת קשר לעניני כלום, כשברגר נעמד מאחוריה וטופח על כתפיה.
היא מסתובבת אליו וקופאת.
ברגר מחייך וקורץ. הוא רוצה להרגיע את הילדונת, אוי, נו בובל'ה, איך את יכולה לכעוס על סמג"ד כזה סחבק? הוא כמו אבא, הוא כמו חבר, כמו כלבלב שובב שלא נושך.
בובה מבקשת להעניק לסמג"ד מבט מלא בבוז, היא מתבוננת בו וגוש כאב תופח בגרון.
ברגר ממשיך לחייך ופוקד על בובה, בחיוך של כלבלב שובב שלא נושך, שתמחק את הפרצוף הרציני הזה מהפנים שלה. הסמג"ד הוא מפקד בעל ניסיון, והוא יודע מתי חייל שלו מת להכנע, הנה בובה, זאת ההזדמנות שלך, למה את כל כך עקשנית. חיוך קטן והכל על הכפאק. ברגר שוב קורץ.
בובה לוקחת אויר,
בובה מחזירה קריצה.
היא מסתובבת אליו וקופאת.
ברגר מחייך וקורץ. הוא רוצה להרגיע את הילדונת, אוי, נו בובל'ה, איך את יכולה לכעוס על סמג"ד כזה סחבק? הוא כמו אבא, הוא כמו חבר, כמו כלבלב שובב שלא נושך.
בובה מבקשת להעניק לסמג"ד מבט מלא בבוז, היא מתבוננת בו וגוש כאב תופח בגרון.
ברגר ממשיך לחייך ופוקד על בובה, בחיוך של כלבלב שובב שלא נושך, שתמחק את הפרצוף הרציני הזה מהפנים שלה. הסמג"ד הוא מפקד בעל ניסיון, והוא יודע מתי חייל שלו מת להכנע, הנה בובה, זאת ההזדמנות שלך, למה את כל כך עקשנית. חיוך קטן והכל על הכפאק. ברגר שוב קורץ.
בובה לוקחת אויר,
בובה מחזירה קריצה.
עינתי, קשה לי לקרוא, כל כך קטן, אנא הגדילי
לבקשתך:)