תנועות גוף מוגזמות כותבת ויוצרת
קורות חיים – אליענה אייזיקסון
אצבעות כף הרגל הימנית:
מונחות בתוך סנדל, צפופות. הציפורניים בקשתות ורודות ודוהות. הזרת מכמירה את הלב. כשהיא צועדת הן קצרות ושקטות. חסרות תפקיד, מביישות.
2009, 5 לפברואר, 10:02- 10:04 :
הליכה (ריחוף?) ברחוב בליסון. ריפרוף יד זרה, הלב קופא. היא מסתובבת לאחור והאדם שכמעט ולא נגע חולף. האין נגיעה הורגשה היטב על הירך, בנקודה שלא נוגעים אלא אם. היא מועדת על המדרכה. היומן, המפתחות והשלט של החנייה מתגלגלים סביבה כמו אדוות מסביב לאבן שנזרקת במרכזו של אגם.
גוף וצללית:
היא יפה אבל לא גדלה ככזו, מי שיודע לראות ברווח שבין ירך לירך, מזהה זאת על פי הבגד שמונח על הגוף בבושה. אבל כל השאר מאמינים ליופי שלה ומופתעים מהקול החזק.
(בפניה ניתן לראות שתמיד ידעה, כשתגדל, שתהיה זו שתאמר את הדבר המדוייק בשיחה עקרה בין אנשים).
עיסוק:
היא בעלת מקצוע שרק אחדים עוסקים בו בארץ, אם לא בעולם. יש טועמת יינות אחת בישראל, טועמי יינות יש בעשרות, אולי אפילו מאות, טועמת יש רק אחת, אבל היא לא נבדלת על רקע מיני. היא אחרת מכולם. ולכן היא מתרגמת מפינית ליפנית במכון 'מונסו' לתרבויות אסייתיות.
2009, 5 לפברואר, 10:04- 10:05 :
על הברכיים. הן נשרטו מהאספלט הגס, האין נגיעה בירך צורבת יותר. היא לא מצליחה להשאר על הרצפה מבלי להתרחק ולחשוב-
אני מבוהלת.
כשהיא מתבוננת בעצמה מהצד השאלות יוצאות ממנה כמו רכבות ללא קרונות. ממה אני מפחדת? האם נגעו בי ככה אי פעם? האם לא נוגעים בי מספיק?
נגיעות:
באליענה לא נגעו מספיק כשהייתה קטנה. עכשיו יש לה אהבה, או שהייתה אהבה גדולה ועכשיו אהבה קטנה, או אולי מדובר בתקופה אחרת שלהם (למטה? למעלה?) בו הוא (אבנר) נמצא בארגנטינה, והיא נשארה כאן, לסיים ספר שירים של המשורר זייקי. אם המשורר זייקי לא היה פורש מעבודתו כאגרונום בחממה מתפרקת על חופי דרום יפן, ומתפנה לכתיבת 1200 שירי אהבה שהפכו לחלק בלתי נפרד מנצח השירה העממית של יפן, אליענה הייתה נוסעת עם אהובה, שעכשיו אולי פחות אהובה ויותר בן זוגה, או בן לוויתה ממרחקים, לארגנטינה.
אמצעי ליצירת קשר:
הפלאפון מצלצל מאחורי כף ידה, היא מרימה אותו בעדינות ששמורה אך ורק לכפות הידיים של אליענה ומתבוננת לרגע, כמו לא מבינה מהי הקופסא הכחולה שבין אצבעותיה, בדומה לפליאה לנוכח שורת האצבעות המונחות תחתיה בתוך הסנדל. הצלצול מפסיק, היא מתנערת.
מישהו שצועק
אני לא מבין מה שאתה אומר לי.
המלצות:
אין, או שישנן והן לא רלוונטיות לתחום.
יפה כל כך, הצלילות שכמו יובאה מעולם שאינו זה , לתאר כך את אליענה, את ה ' פיור ' שאין לתארו אלה בניסיונות ההעפלה, כמוהו המתקיימת לחמוק ולהפך…
אהבתי מאוד, נדמה שלא צריך עוד להוסיף.
תיקון : התכוונתי אל האהבה כאנלוגיה לבירור ' הפיור '.
תודה זורי,
הייתה לי תחושה עמומה (יש לה חשיבות, גם אם היא מתקיימת בדיעבד) שתאהב את הפוסט.